[כו, א]
ויהי אחרי המגפה -
אמר השם אל משה ואל אלעזר על יד משה.
וכן: ויצו משה וזקני ישראל.
אז ישיר משה ובני ישראל.

וטעם אחרי המגפה –
בעבור שאמר השם לאלה תחלק הארץ:

[כו, ג]
וידבר משה ואלעזר הכהן -
במקום אביו.
ויתכן שהוא היה פה למשה כמו אהרן.

אתם -
כמו: דברו לשלום.

[כו, ד]
מבן עשרים שנה -
והטעם: שנשאו את חשבונם, כאשר צוה ה' את משה.

וטעם ובני ישראל היוצאים מארץ מצרים –
כי היו בספורים רבים מיוצאי מצרים.
והקרוב להיותם חצים, והחל מראובן בספורים הראשונים במדבר סיני.

[כו, ט]
אשר הצו -
כטעם: כי ינצו אנשים.

[כו, י]
ואת קרח -
פירשתיו.

ויהי לנס -
כמו: ויהיו לאות לבני ישראל:

[כו, יא]
ובני קרח לא מתו -
והעד: שמואל ובניו ובני בניו שהם המשוררים, והם הנקראים הקרחים, לבני קרח מזמור.
גם בתורה כתוב: משפחת הקרחי, והזכיר הכתוב ובני קרח עם בני ראובן, בעבור כי בני דתן ואבירם גדולים וקטנים מתו, והנה רעת דתן ואבירם קשה מרעת קרח.

[כו, יב]
הימיני -
אל תבקש דקדוק בשמות, וכן מן פוה פוני ומן לשפופם השופמי לימנה משפחת הימנה ואיננו הימיני, כמו: מן בריעה בריעי וחגי ושוני חסר יו"ד היחס, או זה יו"ד היחס ושל השם חסר והוא הנכון.
ואחר ראובן שמעון וגד החונים עליו, רק מנשה קודם אפרים, ובמדבר סיני הפוך, והנכון שזה בעבור מספרם כי בני אפרים יוסיפו על בני מנשה במדבר סיני שמונת אלפים ושלשת מאות, ובערבות מואב יוסיפו בני מנשה על בני אפרים עשרים אלף ומאתים, ואין זכר למשפחות חמשה בנים לבנימין, והם בכר וגרא ונעמן וראש וארד.

[כו, לח]
לאחירם -
הוא אחי.

שפופם –
הוא מופים.

חופם –
הוא חופים.

ואלה ארד ונעמן –
הם בני בלע

ויש אומרים:
כי נעמן וארד –
מיורדי מצרים הם, והם בני בלע בן בנימין.

[כו, מב]
לשוחם -
הוא חושים.

אלה משפחות דן למשפחותם -
כי חושים נחלק למשפחות רבות.

[כו, נה]
יחלק את הארץ -
הטעם: כי בגורל יחלק הארץ למטות.

[כו, נו]
על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט -
לפקודים.

[כו, נז]
לגרשון -
החל מהבכור והזכיר בנו שהוא לבני ולא הזכיר שמעי.
ויתכן שלא היו לו בנים, או היו לו ומתו בלא בנים.
ואחר כן הזכיר החברוני, שהוא בן קהת, ולא הזכיר עוזיאל.
ואחר כן: בני מררי, ושב להזכיר בני יצהר ואחר כן בני עמרם ואיחר אותם, בעבור שיבאר מה שאירע לבני בן עמרם.

[כו, נח]
הקרחי -
הם בני קרח.
והזכיר שם יוכבד בעבור כבוד בניה ולא הזכיר שם יולדתה, דרך קצרה.
וכן: אשריאל אשר ילדה.

[כו, סב]
ויהיו פקודיהם -
פקודי הלוים במספר הזה נוספו שבע מאות, והתימה כי לא נוסף בהם רק שבע מאות, והנה ישראל שמתו מי שהיה מבן עשרים שנה ומעלה, היה מספרם בפעם האחרונה קרוב מהמספר הראשון, כי הלוים לא נכנסו עם פקודי ישראל, והעד אלעזר הכהן.

[כו, סד]
ובאלה לא היה איש -
זה הפסוק שב אל פקודי ישראל.

[כו, סה]
כי אם כלב בן יפנה -
קודם יהושע, כאשר אמר השם.