[ג, א]
ואלה תולדות אהרן ומשה -
הטעם שלא הולידו בניהם ולא הוסיפו בקרוב מעשרה חדשים, כאשר דבר ה' עם משה בהר סיני בעלותו להתכפר על מעשה העגל, אז נבחר שבט לוי ואמר השם למשה: הקרב את מטה לוי גם פרשת ואני הנה לקחתי וכאשר הוקם המשכן אמר השם: פקוד את בני לוי והשכינה במשכן, על כן כתב במדבר סיני והנה היו תולדות אהרן ומשה במדבר סיני כאשר היו בהר סיני, רק חסרו שני בני אהרן על כן אמרתי כי הלוים לא נתנו כפר נפשם, כי כן כתוב: לכל העובר על הפקודים.

ויש אומרים:
כי לא פקדם משה טרם עשות המשכן, רק ידע פקודיהם בדרך נבואה והכתוב יכחישם והוא: כי תשא.

[ג, ג]
המשחים -
בשמן המשחה, שהיו כהנים גדולים ולא הניחו בנים גדולים או קטנים, על כן חסר ממספר הלוים, כי הגדולים יתכן שיולידו.

[ג, ד]
על פני -
פירשתיו.

[ג, ו]
לפני אהרן הכהן -
שהוא נגיד השבט. ופירוש והעמדת הוא ושרתו וכן חי ה' אשר עמדתי לפניו:

[ג, ז]
ואת משמרת כל העדה -
בקרבנות.

[ג, ח]
ואת משמרת בני ישראל -
שישמרו שלא יגע ישראלי אל המשכן.

[ג, ט]
נתונים -
לעולם או הם ובניהם העובדים תחתם.

לאהרן ולבניו -
הנמצאים ועומדים תחתיהם.

מאת בני ישראל -
להיותם מובדלים.

[ג, י]
ואת אהרן ואת בניו -
ובכלל בניו בני בניו תפקדם לתת פקודה לכל אחד והם ישמרו את כהנתם, שלא יבואו לידי פסולות.

והזר הקרב -
לכהן להיות עם כהנתם ישראלי או לוי יומת, ופרשת ואני הנה לקחתי גם היא דבקה, כי יש בתורה פרשיות דבקות בטעם ואם הם מפורשות כמו ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה כן: ויהי ביום דבר ה' אל משה.

[ג, יב]
לקחתי -
מעלה גדולה ללוים.

בכור -
דבק אל פטר.

והיו לי הלוים -
מקודשים לי.

[ג, יג]
כי לי בכור -
והטעם כי גם הבכורים לי הם.

ביום הכותי –
טעמו זמן וכן רבים.

לי יהיו -
טעמו לי הם ולי יהיו כי כל בכור, מאדם יפדה.
וכן כל בכור הבהמה הטמאה.

[ג, טו]
מבן חדש ומעלה -
עד שוב המחברת או על קרוב מהמקום הראשון זה אל זה והמשכיל יבין:

[ג, יז]
גרשון -
כי הוא הבכור ובדברי הימים נמצא עם מ"ם תחת נו"ן.

[ג, כא]
לגרשון משפחת הלבני -
פירושו אלה שתי המשפחות מספרם כך.

[ג, כג]
אחרי המשכן -
כמו אחורי.
וכן: אחור וקדם.

ימה -
בעבור שהוא הים הגדול הספרדי בארץ ישראל לפאת מערב.

[ג, כה]
המשכן -
הם עשר יריעות.

והאהל -
עשתי עשרה יריעות.

מכסהו -
ומכסה מכסהו בכלל.

[ג, כו]
אשר על המשכן -
שהוא בפנים החצר.

ועל המזבח -
שהוא חוץ למשכן.

וטעם סביב –
שאין שם מקום חסר, כפרץ שאין שם מסך.

לכל עבודתו -
עוד אפרשנו.

[ג, כח]
משמרת הקדש -
הוא הארון ונקרא קדש, כנגד המשכן כאשר פירשתי.

[ג, כט]
תימנה -
ובעבור שבני קהת נכבדים מכל בני לוי הושם קהת בימין כי הוא נכבד מהשמאל ומהאחור, ואין אחר מזרח נכבד ממנו, ובעבור שהיה גרשון בכור לוי יש לו מעלה גדולה על מררי, כי הוא נושא את הקדש כנגד משא מררי, על כן חנה גרשון במערב, כמו דגל אפרים ומררי בצפון כדגל דן, שהוא בכור השפחה והנה הקהתים מצד דגל ראובן, על כן התחבר קרח עם דתן ואבירם ועוד אפרשנו.

[ג, לא]
והמזבחות -
שניהם.

וכלי הקדש אשר ישרתו בהם -
הם כלי המנורה והשלחן והמזבחות.
ורבים השתבשו בפירוש: והמסך וכל עבודתו, והאמת ברורה שהוא מסך פתח אהל מועד וכל עבודתו מיתריו.

[ג, לב]
ונשיא נשיאי הלוי -
שהם שלשה.

גם מלת נשיאי הלוי –
מושכת עצמה ואחרת עמה, כמו: לא רבים יחכמו.
וכן הוא: נשיאי פקודת שומרי משמרת הקודש –
והטעם: כי אלו שלשה פקידים על השומרים שהם הלוים.

[ג, לה]
ויתכן היות צפונה –
מגזרת: צפנת ליראיך,
וצפון לצדיק,
כי אין בנגב שום דבר.

[ג, לח]
קדמה מזרחה -
הוא מזרחה שמש במקום התחברות העגלות, והנה במזרח אהל משה ואהל אהרן ואהל בניו ובני בניו וכל ביתם.

והזר הקרב -
אל מקום הקדש, והנה כל הלוים סביבות המשכן לשמור אותו.

[ג, לט]
שנים ועשרים אלף -
בכלל וכשאתה מחבר הפרטים תמצא שיותירו שלש מאות.

ויש אומרים:
כי הכתוב אחז דרך קצרה להזכיר האלפים ועזב המאות וזה לא יתכן, בעבור מספר העודפים שהם פחותים משלש מאות.
והאמת דברי הקבלה אין בכור מפקיע בכור ויהיה פירוש הפסוק: כל פקודי הלוים - חוץ מהבכורים.

ויהודה הפרסי:

דקדק להביא ראיה מהמספר, כי בכורי הלוים הם חלק משלשה ושבעים מהלוים וכשאתה לוקח במספר הזה מפקודי ישראל, ואחר כן תקח כמספר פקודי הלוים הבאים לצבא כנגד פקודי הלוים מבן חדש, יהיו קרובים.

ולא אמר כלום, כי ישראל נפקדו מבן עשרים שנה ואין קצב אחרת והלוים נפקדו מבן שלשים ועד בן חמישים, ויש ביניהם הפרש גדול רק נסמוך על דברי הקבלה.

[ג, מ]
פקוד כל בכור זכר -
הנה זכר שם התאר.

[ג, מא]
ואת בהמת הלוים -
שלא יפסידו הלוים ובכור כל בהמה גם הוא לשם.

[ג, מב]
קח את הלוים -
פעם אחרת כאילו אמר: כאשר תקח את הלוים יהיו העודפים פדיום, ונסמכה מלת פדויי אל המספר וכמוהו רבים.

יש מכחישים אמרו:
מזה נלמוד כי פדיון כל בכור חמשה שקלים ואינו ראיה, כי זאת מצוה בפני עצמה והאמת דברי קבלה.

[ג, מט]
הפדיום -
במ"ם תחת נו"ן כמו גרשון: