ראב"ע לפרשת מסעי
ראב"ע מסעי פרק לג
[לג, א]
אלה מסעי -
כאשר חנו בני ישראל בערבות מואב וישבו שם חדשים, עד שבנו הערים הנזכרים ולא זזו משם, כי אם אחרי מות אהרן, כתב משה כל המסעים.
לג, ב]
את מוצאיהם -
איך יצאו ממקום למקום, על כן אחריו למסעיהם.
על פי ה' -
דבק עם למסעיהם.
[לג, ג]
ממחרת הפסח -
פירשתיו, וכן:
ביד רמה.
[לג, ד]
ובאלהיהם עשה ה' שפטים -
כמו ראש דגון, כי כן אמר השם למשה:
[לג, ז]
וישב -
רמז לענן, או לישראל:
[לג, ח]
פני החירות -
ופי החירות מקום אחד הוא, והפה בפנים.
דרך שלשת ימים -
פירשתיו.
[לג, טז]
קברות התאוה -
הוא בקדש ברנע, כאשר פירשתי:
[לג, לז]
ויסעו מקדש -
שם עיר.
[לג, מ]
וטעם
וישמע הכנעני –
כי נלחם עם ישראל בהיותם בהר ההר.
[לג, מב]
צלמונה ופונון -
פירשתים.
[לג, מו]
בעלמון דבלתימה -
שם כלל למסעים רבים כאשר פירשתי בפרשת זאת חקת התורה.
[לג, מט]
מבית הישימת -
הוא הגיא הנשקף על פני הישימון, אז צוה השם להזהיר ישראל כי הם קרובים לעבור.
[לג, נב]
משכיתם -
כמו:
אבן משכית.
במותם -
מקומות גבוהים כמו
במותי ארץ.
[לג, נד]
והתנחלתם -
כמו:
והתאויתם והפעול הארץ.
וטעם להזכיר
לרב תרבו –
לדבק אחריו
ואם לא תורישו:
[לג, נה]
לשכים -
קוצים חדים מגזרת
הסר מסוכתו.
הנני סך את דרכך בסירים.
ולצנינם -
פירושו: לפי מקומו כמו
ולשוטט בצדיכם, שהם מכות בשוט או קוצים חדים, כמו:
צנים פחים.
והנה עוד פירש להם גבול נחלתם, שהם חייבים להוריש משם יושב הארץ.