פרק כח, ד
את הכבש אחד תעשה בבקר. מדקאמר ואת הכבש השני היה לו לומר את הכבש הראשון, ולמה הזכיר עולת הבקר רק פעם אחת, ושל בין הערבים הזכיר שני פעמים?
וכן תמצא גם בפרשת ואתה תצוה (כט לט,מא)
ונראה ליישב זה על דרך שאמרו רבותינו ז”ל (תנחומא פנחס יג) צדק ילין בה. אין אדם לן בירושלים ועבירה בידו, תמיד של שחרית מכפר על עבירות של כל הלילה ותמיד של בין הערבים מכפר על עבירות של כל היום. והכתוב אומר (מיכה ב א) החושבים רע על משכבותם באור הבקר יעשוה. מכאן שהלילה אינה זמן הפעולה, ואינה כי אם זמן להרהור ומחשבת פועלי עון, וחטא ההרהור הוא אחד ואין שני לו, כי יכול להיות ההרהור בלא מעשה, על כן נאמר: את הכבש האחד תעשה בבקר, כי הוא מכפר על החושבים רע על משכבותם, ויכול להיות שינחם על רעתו ולא יוציא מחשבתו הרעה אל הפועל, לכך נאמר בו לשון אחד, כי יש אחד ואין שני לו. ועל כן לא הזכיר עולת הבקר כי אם פעם אחד. אבל חטא של היום כפול, בלי ספק, אע"פ שחישב עליה בלילה לעשותה, מכל מקום גם ביום בשעת מעשה חזר וחושב עליה, כי בלי ספק לא עשה המעשה בלא מחשבה וכוונה, דאם כן אינו לא מזיד ולא שוגג כי אם אנוס, על כן צריך התמיד של בין הערבים לכפר על שני עבירות על ההרהור ועל המעשה, על כן הוא נזכר שני פעמים בפרשה. ומה שאמר: אין אדם לן בירושלים ובידו עון, ולמה לא אמרו שאין אדם קם ממטתו ובידו עון? לפי שלשון ובידו משמע שמדבר בחטא המעשה הנעשה בידים ממש, ואם כן בלילה לעולם אין בידו עון, כי ההרהור אינו בידו, ורבותא אתא לאשמו עינן, כי התמיד מכפר אפילו על עבירות היום, אע"פ שיש בהם הרהור ומעשה, וכל שכן לתמיד של שחרית שיכפר על ההרהור לבדו.
ונאמר: שנים ליום עולה תמיד. עולות תמיד מבעי ליה למימר, ונראה, שמהכרח קושיא זו אמרו שכל אחד מכפר על ענין בפני עצמו, שהרי שניהם עולה אחת, ולמה חלקם הכתוב לשני זמנים?
אלא לפי ששל שחרית מכפר על עבירות של הלילה ושל ערבית מכפר על של היום. אמנם לפי דרכינו נראה לפרש, לפי שנאמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, ולמעלה פרשת בראשית (א ה) כתבנו שלכך נאמר יום אחד, להוציא מלב המינים האומרים: מי שברא בקר לא ברא ערב כי מן התחלה אחת לא יצאו שני הפכים, על כן אמר יום אחד, שהערב והבקר הכל יומו של אחד ב"ה, כי אל אחד ברא לשניהם כך נאמר בעולות אלו, עולה תמיד כי שניהם עולה אחת לאל אחד.
ומה שתמיד של שחרית נשחט במערב, להורות שהוא מכפר על עבירות של לילה, ותמיד של בין הערבים נשחט במזרח להורות שהוא מכפר על עבירות של כל היום,

ויש אומרים:
שהפך מקום שחיטתן, להרס מחשבת עובדי שמש וירח, והכל לאל אחד ברוך הוא ומבורך שמו יתברך.