ספרי לפרשת פנחס
פרק כו
פיסקא קלב
[כו, נג]
לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות -
הכל במשמע, ישראל, כוהנים, ולוים, גרים, נשים, ועבדים, וטומטום, ואנדרוגינוס במשמע,
ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל
(במדבר י"ח),
יצאו כוהנים.
בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
(שם),
יצאו לוים.
לשמות מטות אבותם תתנחלו,
יצאו גרים ועבדים.
איש לפי פקודיו,
יצאו נשים וטומטום ואנדרוגינוס.
רבי יאשיה אומר:
ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, שנאמר:
לשמות מטות אותם תתנחלו.
מה תלמוד לומר:
לאלה תחלק הארץ?
מפני נשים מפני קטנים.
רבי יונתן אומר:
לבאי הארץ נתחלקה הארץ, שנאמר:
לאלה תחלק הארץ.
ומה תלמוד לומר
לשמות מטות אבותם?
שינה המקום נחלה זו מכל נחלות שבתורה, שבכל נחלות שבתורה חיים יורשים את המתים וכאן מתים יורשים את החיים.
רבי אומר:
משל למה הדבר דומה?
לשני אחים כוהנים שהיו בעיר לזה בן אחד ולזה שלושה בנים. יצאו לגורן זה נטל סאה ואלו נטלו ג' סאים והורישו את אבותיהם וחזרו וחלקו בשוה וירשו מתים את החיים וחזרו וחלקו בשוה.
רבי שמעון בן אלעזר אומר:
זה נטל חלקו וחלק אביו וזה נטל חלקו וחלק אביו, נמצאת מקיים לאלה תחלק הארץ בנחלה, ונמצאת מקיים
לשמות מטות אבותם תתנחלו.
[כו, נד]
לרב תרבו נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו -
הרי שהיו לו בשעת יציאת מצרים ה' בנים ובכניסתו לארץ י', קורא אני
למעט תמעיט נחלתו,
הרי שיצאו עמו י' בנים ממצרים ובכניסתם לארץ נמצאו ה', קראני עליהם
לרב תרבו נחלתו.
איש -
יצאו עבדים ונשים וטומטום ואנדרוגינוס.
לפי פקודיו -
מלמד שלא נתחלקה ארץ ישראל אלא לכל שבט ושבט לפי מה שהוא.
וכן הוא אומר:
וידברו בני יוסף את יהושע.
ואומר:
אני עם רב אשר עד כה ברכני ה'
ואומר:
ויאמר להם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפריזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים
(יהושע י"ז).
יותן נחלתו -
שומע אני מעורבבים?
תלמוד לומר:
בגורל.
אי בגורל יכול שומע אני בינו לבין עצמו?
תלמוד לומר:
על פי נחלתו.
שומע אני בינו לבין עצמם?
תלמוד לומר: על פי ה' (יהושע י"ט), מגיד שלא נתחלקה ארץ ישראל אלא ברוח הקודש.
[כו, נה]
אך [בגורל] -
יצאו כלב ויהושע.
וכן הוא אומר: ו
יתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה
(שופטים א).
ואומר:
ויתנו בני ישראל נחלתם ליהושע בן נון בתוכם על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח
(יהושע י"ט).
לשמות מטות אבותם -
יצאו גרים ועבדים.
על פי הגורל תחלק נחלתו -
מגיד שלא נתחלקה ארץ ישראל אלא בשמיון, בית כור כנגד בית סאה ובית סאה כנגד בית כור.
(סליק פיסקא)