ותשא כל העדה ויתנו את קולם
זה שאמר הכתוב: (משלי יח) דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן דברים שרגנו אחר הקב"ה גרמו להם צרה גדולה, שאילו לא נשתוו למרגלים לא היו לוקין עמהם אלא השלימו אחריהם, שנאמר: (דברים א) ותרגנו באהליכם ותאמרו.

מהו ותרגנו?
תרתם גנות א"י שקראה הקדוש ברוך הוא ארץ טובה.

ותשא כל העדה ויתנו את קולם
זה שאמר הכתוב: (ירמיה יב) נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה, אותו קול שבכיתם גרם לכם להיות שנואין.
ועל אותו הדור אמר ישעיה: (ישעיה יז) ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי ביום שאמר ליטע אתכם בארץ נעשיתם סיגים.
ובבוקר זרעך תפריחי, עד שלא בא השרב פרחתם.
נד קציר ביום נחלה, ביום שעברתי ליתן לכם נחלת אביכם נעשיתם קלון בעולם.
וכאב אנוש, זה הפורענות, ששלחתה ירושה לדורות, שבכו בליל ט' באב ואמר להם הקב"ה: אתם בכיתם בכיה של חנם לפני אני אקבע לכם בכיה לדורות ומן אותה שעה נגזרה על ביהמ"ק שתתחרב, כדי שיגלו ישראל לבין האומות, שכן הוא אומר: (תהלים קו) וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות, נשיאות יד כנגד נשיאות קול.


וילונו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם כל העדה
אלו סנהדראות.

לו מתנו בארץ מצרים
משל למלך שעלה אחד לבימה שלו לידון הוציא דבר מפיו במה שחייב את עצמו, הניח המלך את האליגון שלו וחייבו מפיו.
אמר לו: בדין שהוצאת מפיך בו אני דנך! יהא לך כמו שאמרת!
אף כך אמר להם הקדוש ברוך הוא (במדבר יד) במדבר הזה יפלו פגריכם, חי אני נאם ה' אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם.

התחילו לומר: ולמה ה' מביא אותנו, ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה, ויפלו משה ואהרן על פניהם לפני כל קהת עדת בני ישראל, ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם, ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אך בה' אל תמרודו ואתם.
אמרו להם: אין אתם נאמנים עלינו, אחינו חוששים בנו יותר מכם, שנאמר: אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבינו לאמר. ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים.

ומי הם?
משה ואהרן.

וכבוד ה' נראה
מלמד שהיו זורקין אבנים והענן מקבל:


ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני העם הזה
אמר הקב"ה: ב' צווחות צווחתי מפניכם, סופכם לצווח ארבע בשיעבוד מלכיות.
(תהלים יג) עד אנה ה' תשכחני נצח,
עד אנה תסתיר את פניך ממני,
עד אנה אשית עצות בנפשי,
עד אנה ירום אויבי עלי.

צווחתי: עד מתי לעדה הרעה.
סופכם לצווח: (שם ו) ונפשי נבהלה מאד ואתה ה' עד מתי.

אכנו בדבר
אמר משה: ריבונו של עולם! הבט לברית אבותם שנשבעה להם שתעמיד מהם מלכים, נביאים וכהנים.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: ואין אתה מביניהם?!
(שמות לב) ואעשה אותך לגוי גדול.
כיון שראה משה כך עמד במדה אחרת.

ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים ואמרו אל יושב הארץ הזאת
יאמרו שלא היה בו כח לזון אותם.
אמר לו: והלא ראו נסים וגבורות שעשיתי על הים אומרים בנו היה יכול לעמוד, בשלשים ואחד אין יכול לעמוד?!
רבון כל העולמים, עשה בשבילך!

(במדבר יד) ועתה יגדל נא כח ה'
ותנצח מדת רחמים למדת הדין.

כאשר דברת לאמר
אני אמרתי לפניך, באיזה מדה אתה דן את עולמך?
(שמות לג) הודיעני נא את דרכיך, העברת ממני,ויעבור ה' על פניו ויקרא,אותה המדה שאמרת לי, קיים!ה' ה' אל רחום וחנון.

סלח נא
קבל הקב"ה את דבריו והודה לו.

(במדבר יד) ויאמר ה' סלחתי כדברך
שהם עתידים המצרים לומרכדבריך.


(שם) ואולם חי אני אם יראו האנשים העולים מבן עשרים שנה ומעלה
בן עשרים שנה
בין שהיה עמהם בעצה בין שלא היה עמהם בעצה.
פחות מבן כ' שנה ולא הביא ב' שערות בין שהיה עמהם בעצה בין שלא היה עמהם בעצה.
ואם הביא ב' שערות והוא פחות מכ', היה עמהן בעצה לא היה נכנס ואעפ"כ לא מת אחד מהן פחות מס' שנה.

בא וראה מה (מלאכי ג) בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו.
משל למטרוניתה, שהיתה לה שפחה כושית והלך בעלה למדינת הים.
כל הלילה אומרת אותה שפחה לאותה מטרונה: אני נאה ממך והמלך אוהב אותי יותר ממך.
אמרה לה אותה מטרונה: יבא הבקר ונדע מי נאה ומי שאוהב אותה המלך!
אף כך אוה"ע אומרים לישראל: אנחנו מעשינו יפים ובנו חפץ הקדוש ברוך הוא, לכך אמר ישעיה: יבא הבקר ואנו יודעין במי חפץ, שנאמר: (ישעיה כא) אמר שומר אתא בקר וגם לילה, יבא העולם הבא שנקרא בקר ואנו יודעין במי חפץ. (מלאכי ג) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע.

כתיב (תהלים סב) אך הבל בני אדם כזב בני איש.
אמר רבי חייא בשם ר' לוי:
כל הבלים, שישראל עושין כל ימות השנה, במאזנים לעלות, מוחל להם הקב"ה במזל מאזנים בחדש תשרי.
(ויקרא טז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם.


ויאמר ה' עד אנה ינאצוני
הה"ד (משלי א) ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם, נאצו כל תוכחתי.

מהו ותפרעו?
אלא כל טובה שיעצתי עליכם קלקלתם אותה ופרעתם אותה, שנאמר: ותפרעו כל עצתי. מתחלה: (שמות ג) וארד להצילו מיד מצרים ואתם לא עשיתם כן, באתם לים ומיד קלקלתם את העצה, שנאמר: (תהלים קו)וימרו על ים בים סוף.
באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים ירדתי בשבילכם והייתי מוסר לכל אחד ואחד מכם ב' מלאכים, אחד חוגרו זיינו ואחד נותן עטרה בראשו.

רבי יהודה דצפרין אמר:
זונים אסר להם.

ורבי סימאי אומר:
פורפירא הלבישן ושם המפורש חקוק עליו וכל הימים שהיה בידם לא היה דבר רע נוגע בהם ולא מלאך המות ולא דבר אחר וכיון שחטאו אמר להם משה: (שמות לב) ועתה הורד עדיך. באותה שעה: וישמע העם את הדבר הרע הזה.

מה כתיב?
(שם) ויתנצלו בני ישראל את עדים.
מה עשה הקדוש ברוך הוא במתן תורה?
הביא למלאך המות אמר לו: העולם כולו ברשותך חוץ מאומה זו שבחרתי לי.

אמר רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי:
אמר מלאך המות לפני הקב"ה: על חנם נבראתי בעולם!
אמר לו הקדוש ברוך הוא: בראתי אותך שתהא משכל בעובדי כוכבים חוץ מאומה זו שאין לך רשות עליה!
ראה עצה שיעץ הקב"ה עליהם שיהיו חיים וקיימים, שנאמר: (דברים ד) ואתם הדבקים וגו'.

וכן הוא אומר (שמות לב)והמכתב מכתב אלהים הוא חרות.
מהו חרות?
ר' יהודה אומר:
חרות מן המלכיות.

ור' נחמיה אומר:
ממלאך המוות.

ורבי אומר:
מן היסורין.

ראו עצה שיעץ עליהם הקדוש ברוך הוא ומיד קלקלו העצה מ' יום, לכך נאמר: (משלי א) ותפרעו כל עצתי.
אמר להם הקב"ה: אני אמרתי שאין אתם חוטאים ותהיו חיים וקיימים כמותי, כמו שאני חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים.
(תהלים פב)אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם, כמלאכי השרת שאין מתים ובקשתם אחר הגדולה הזאת למות, אכן כאדם תמותון כאדם הראשון שצויתי אותו מצוה אחת שיעשה אותה ויהיה חי וקיים לעולם, שנאמר: (בראשית ג)הן האדם היה כאחד ממנו.
וכן:ויברא אלהים את האדם בצלמו, שיהיה חי וקיים כמותו והוא חבל מעשיו ויבטל גזירתי ואכל מן האילן ואמרתי לו:כי עפר אתה.
אף אתם אני אמרתי:אלהים אתם חבלתם עצמכם כאדם, אכן כאדם תמותון.

ומי גרם להם כך?
ותפרעו כל עצתי.
אמר להם הקדוש ברוך הוא: בטובה שהבאתי עליכם בה אתם מכעיסין?!
באו למדבר והאכלתי להם מן מ' שנה ולא נצרך אחד מהם לנקביו אותן מ' שנה אלא שאכלו את המן והוא נעשה להם בשר, שנאמר: (תהלים עח)לחם אבירים אכל איש.
ובו הכעיסו אותו, אומר זה לזה: אין אתם יודעין שיש לנו כמה ימים שלא עשינו צרכינו ואדם שאינו עושה צרכו ד' ימים או ה' ימים הוא מת!

ונפשנו קצה בלחם הקלוקל, שהיה קל בתוך מעיהם.
אמר הקב"ה: במה שהטיבותי להם בו הכעיסוני, שנאמר: (ישעיה ה) מה לעשות עוד לכרמי הלכו המרגלים וראו את הארץ.
ואת מוצא בכל מקום שישראל הולך ניכר הוא, שנאמר: כל רואיהם יכירום.
אמר הקדוש ברוך הוא: אם רואים להם האמוריים מכירים הם אותן שהן ישראל והורגים אותם, אלא מה אני עושה?
על כל מדינה ומדינה שהיו המרגלים נכנסים היה ראש המדינה ניגף או מלכה היה נגף, כדי שיהיו עוסקים להוציא מתיהם ואין נותנים דעתם למרגלים שלא יהרגו אותן והם הכעיסו בו, כשבאו אצל משה ואצל ישראל, אמרו: מה הארץ, בכל מקום שנכנסו מתים היו רואים.

ומה הנייה?
ארץ אוכלת יושביה
אמר הקב"ה: אני הייתי סבור שאתם נעשין כאבות: (הושע ט) כענבים במדבר ולא הייתי סבור שאתם נעשין כסדום, שנאמר: (דברים לד) כי מגפן סדום גפנם.
(ישעיה ה) מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באושים, לכך אמר: עד אנה ינאצוני.


אמר לו משה: שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה והמתה את העם הזה כאיש אחד, שלא יהיו אומות העולם אומרים: אלהי כנען קשים הם מאלהי מצרים, אלהיהן של מצרים שקר הם, אבל של כנען של בעל הם.

ואמרו אל יושב מבלתי יכולת ה'
מפני שלא היה לו יכולת להוסיף להם מזונות הוציאם להמיתם במדבר ואין לשון יכולת אלא מזונות, כמה דתימא: (מלכים א ה) עשרים אלף כור חיטים מכולת לביתו.

דבר אחר:
שלא יהיו אומות העולם נוהגין בך כאכזרי לומר:
בא דור המבול ואבדן,
בא דור הפלגה,
ובאו סדומים,
ובאו מצרים ואבדן,

אף אלו שקראן בני בכוריהרי הוא מכלה אותן, כלילית הזו שאינה מוצאה כלום והיא הופכת על בניה.
כך, מבלתי יכולת ה'.

אמר משה: רבון העולמים! (במדבר יד) כי עין בעין נראה אתה.
מהו כי עין בעין?
אמר ריש לקיש:
הרי מאזנים מעוין.
אתה אומר: אכנו בדבר
ואני אומר: סלח נא
נראה של מי עומד?
שנאמר: (שם) ויאמר ה' סלחתי כדברך.
אף על פי כן לא בטלה גזירתו של הקדוש ברוך הוא שאמר למשה: ואעשה אותך,העמיד ממנו ששים רבוא, שנאמר: (ד"ה א כג) ובני רחביה רבו למעלה.
ולעתיד לבא הקב"ה מכנסן, שנאמר: (ישעיה מט)הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים.

והגליות באים עמהם והשבטים שהם נתונים לפנים מן סמבטיון ושלפנים מן הרי חשך, הם מתכנסין ובאין לירושלים.
אמר ישעיה: (שם)לאמר לאסורים צאו, אלו שנתונים לפנים מן סמבטיון.
ולאשר בחשך הגלו, אלו שנתונים לפנים מן ענן של חשך.
(שם) ועל דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם, אלו שנתונים בדפנו של אנטוכיא.
אותה שעה הם נגאלים ובאו לציון בשמחה, שנאמר: (שם נא) ופדויי ה' ישובון וגו'.


עד מתי וגו'
הלכה:
תינוק שיש בו [בידו] אבן בשבת מהו לטלטלו?

שנו רבותינו:

נוטל אדם את בנו והאבן בידו כלכלה ואבן בתוכה, מדור המדבר את למד, שהיה הקדוש ברוך הוא נושאם במדבר, כביכול כאשר ישא איש את בנו והיתה עבודת כוכבים בידם, שנאמר: (שמות לב) כי עשו עגל מסכה.

וכן את מוצא כשעברו בים צלמו של מיכה עבר עמהם, שנאמר: (זכריה י)ועבר בים צרה, ובכל כך לא הניחן הקב"ה ואמר למשה: קרעתי להם את הים והכעיסוני, שנאמר: (תהלים עח) כמה ימרוהוואף כאן הוציאו על הארץ שם רע ואיני יכול לסבול, עד מתי אהיה סובל להם, עד מתי לעדה הרעה?!


דבר אחר:
עד מתי
זה שאמר הכתוב: (מלאכי א) כי ממזרח שמש עד מבואו גדול שמי.
אמר הקדוש ברוך הוא: אומות העולם מכבדין אותי ואתם כמה עשיתי נסים לכם ומכעיסין אתם אותי?!
רצונך לידע עגלון מלך מואב אדם ערל היה ונכנס אהוד בן גרא אצלו, כיון שהזכיר לו שמי חלק לי כבוד ועמד לו מכסאו, שנאמר: (שופטים ד) ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא, לקיים מה שנאמר: כי ממזרח וגו'.
עליך אמר הקב"ה: אומות העולם מכבדין אותי וחולקים לי כבוד ואתם מכעיסין אותי ואני טוען אתכם, עד מתי אני סובל, עד מתי לעדה הרעה?!
אמר הקדוש ברוך הוא: כביכול אדם קונה לו עבד שיהא העבד נוטל הפנס ומאיר לקונה ואני לא עשיתי כן אלא אתם עבדי: (ויקרא כה)כי לי בני ישראל עבדים, ואני נוטל את הפנס ומאיר לכם.

דבר אחר:
בנוהג שבעולם אדם קונה עבד שאם יצא לדרך יהא עבדו קודם ומתקן לו איטימסייה ואני לא עשיתי כן, אלא אתם עבדי ואני הייתי מתקן לכם איטימסייה, שנאמר: (במדבר יד) וארון ברית ה' וגו' לתור להם מנוחה.

דבר אחר:
בנוהג שבעולם אדם קונה עבד שיהא עבדו אופה לו לחם ואני לא עשיתי כן, אתם עבדי ואני אופה לכם לחם מן השמים, וכן הוא אומר: (תהלים עח)לחם אבירים אכל איש.


אמר הקב"ה למשה: אכלה אותם מלפני!
אמר לפניו: רבון העולם! אתה מאריך אף. ועבד אם יהיו מעשיו טובים ויהא שומע לרבו ויהא רבו מסתכל בו בסבר פנים יפות, אין מחזיקין לרבו טובה.
ואימתי הם מחזיקין?
בזמן שהעבד של תרבות רעה ורבו מסתכל בו בסבר פנים יפות.
כך אתה אל תבט בקשה ערפם, שנאמר: (דברים ט) אל תפן אל קשי העם הזה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: בשבילך אסלח להם, שנאמר: (במדבר יד) ויאמר ה' סלחתי כדברך.