זאת חקת התורה
(תהלים יב) אמרות ה' אמרות טהורות

אר' יהושע בן לוי:
מצינו שעיקם הקב"ה שנים וג' תיבות בתורה שלא להוציא דבר טומאה מפיו.
(בראשית ו) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה.
ומן הבהמה אשר לא טהורה היא

אמר רבי יודן:
אף כשבא ליפתח בסימני בהמה טמאה לא פתח אלא בסימני בהמה טהורה. (ויקרא יא)את הגמל כי לא מפריס פרסה אין כתיב כאן, אלא כי מעלה גרה הוא.
ואת הארנבת, כי לא מפרסת פרסה אין כתיב כאן, אלא כי מעלת גרה היא.
ואת החזיר, כי לא מעלה גרה הוא אין כתיב כאן, אלאכי מפריס פרסה הוא.

רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר:
תינוקות שהיו בימי דוד, עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור והיה דוד מתפלל עליהם, ואומר: (תהלים יב) אתה ה' תשמרם, נטר אורייתהון בלבהון, תנצרם מן הדור זו לעולם.
ואחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין ע"י שהיה בהן דילטורין, הוא שדוד אמר: (שם נז)נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים.
נפשי בתוך לבאים, זה אבנר ועמשא שהיו לבאים בתורה.
אשכבה לוהטים, זה דואג ואחיתופל שהיו להוטים אחר לשון הרע.
ולשונם חרב חדה, אלו הזיפים, שנאמר: (שם נד) בבוא הזיפים ויאמרו לשאול.
באותה שעה, אמר דוד (שם נז) רומה על השמים אלהים סלק שכינתך מבינותם.
אבל דורו של אחאב, כולו עובדי עבודת כוכבים היו, ועל ידי שלא היו בהם דילטורין יוצאין למלחמה ונוצחין, הוא שאמר עובדיה לאליהו (מלכים א יח) הלא הגד לאדוני את אשר עשיתי בהרוג איזבל את נביאי ה' ואחביאם ואכלכלם לחם ומים.

אם לחם, למה מים?
אלא מלמד, שהיו המים קשים להביא לו יותר מן הלחם ואליהו מכריז בהר הכרמל: אני נותרתי נביא לה' לבדי, וכל עמא ידעי ולא מפרסמי למלכא.

אמר ר' שמואל בר נחמני:
אמרו לו לנחש: מפני מה אתה מצוי בין הגדרות?
אמר: אני פרצתי גדרו של עולם.

ומפני מה אתה הולך ולשונך שותת?
אמר: הוא גרם לי.

ומפני מה כל חיה נושכת ואינה ממיתה ואתה נושך וממית?
אמר להם: (קהלת י) אם ישך הנחש בלא לחש, ואין יתרון לבעל הלשון, אפשר דאנא עביד כלום, דלא מתאמר לי מן עליותא?!

ומפני מה את נושך באבר אחד וכל האיברים מרגישין?
אמר להם: ולי אתם אומרים, אמרו לבעל הלשון שהוא כאן והורג ברומי!

ולמה נקרא שלישי?
שהוא הורג שלשה:
האומרו,
והמקבלו,
והנאמר עליו.

ובימי שאול הרג ד':
הרג את דואג שאמרו,
ושאול שקבלו.
אחימלך שנאמר: עליו,
ואבנר בן נר.

למה נהרג?
ר' יהושע בן לוי אמר:
על שהקדים שמו לשמו של דוד, הדא הוא דכתיב: (שמואל ב ג)וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ כתב מן אבנר לדוד.

וריש לקיש אמר:
ע"י שעשה דמן של נערים שחוק, שנאמר: (שם ב ב)ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו.

ורבנן אמרי:
על ידי שלא המתין לשאול להתפייס מן דוד, שנאמר: (שם א כד) ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך.
אמר לו לאבנר: מה את בעי מן גלימוי דידך בסירא הועדת כד אתון למעגל.
אמר לו: הלא תענה אבנר בכנף אמרת בסירא הועדת, חנית וצפחת בסירא הועדת?!

ויש אומרים:
על שהיה בידו למחות על נוב ולא מיחה.

ר' חנן בן פזי פתר קרא בפ' פרה, שיש בה משבעה שבעה, שבע פרות שבע שריפות שבע הזיות שבע כיבוסין שבעה טמאים שבעה טהורים שבעה כהנים.
ואם יאמר לך אדם חמשה הן, אמור לו: משה ואהרן בכלל, שנאמר: וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה.


זאת חקת התורה וגו'
רבי יצחק פתח:
(קהלת ז) כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני.
כתיב: (מלכים א ד) ויתן אלהים חכמה לשלמה.

מהו כחול?
רבנן אמרי:
נתן לו חכמה כנגד כל ישראל, שנאמר: ויהי מספר בני ישראל כחול הים וגו'.

אמר רבי לוי:
מה חול גדר לים כך הייתה חכמה גדורה לשלמה.
מתלא אמרין:

דעה חסרת מה קנית דעה קנית מה חסרת.

(משלי כה) עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו.

(מלכים א ד) ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם.
מה הייתה חכמתן של בני קדם?
שהיו יודעים וערומין בטייר.

אמר רבי שמעון בן גמליאל:
בג' דברים וכו'.

ומכל חכמת מצרים.
מה הייתה חכמת מצרים?
את מוצא כשביקש שלמה לבנות בית המקדש שלח אצל פרעה נכה.
אמר לו: שלח לי אומנין בשכרן שאני מבקש לבנות בית המקדש.

מה עשה?
כנס כל אצטרלוגין שלו, צפו וראו בני אדם שעתידין למות באותה שנה ושלחן לו. כשבאו אצל שלמה צפה ברוח הקדש שהם מתים. באותה שנה נתן להם תכריכיהן ושלחן אצלו.
שלח לו לא היה לך תכריכין לקבור את מתיך הרי לך הן ותכריכיהן.

ויחכם מכל האדם
אדה"ר מה הייתה חכמתו?
את מוצא כשבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם נמלך במלאכי השרת.
אמר להם: (בראשית ב) נעשה אדם בצלמנו.
אמרו לפניו: (תהלים ח) מה אנוש כי תזכרנו.
א"ל: אדם שאני רוצה לבראות חכמתו מרובה משלכם.

מה עשה?
כינס כל בהמה חיה ועוף והעבירן לפניהם.
א"ל: מה שמותן של אלו?
לא ידעו, כיון שברא אדם העבירן לפניו.
אמר לו: מה שמותן של אלו?
אמר: לזה נאה לקרות שור ולזה ארי ולזה סוס ולזה חמור ולזה גמל ולזה נשר, שנאמר: (בראשית ב)ויקרא האדם שמות.
א"ל: ואתה מה שמך?
אמר לו: אדם.
למה?
שנבראתי מן האדמה.
א"ל הקב"ה: אני מה שמי?
אמר ליה: ה'.
למה?
שאתה אדון על כל הבריות, היינו דכתיב: אני ה' הוא שמי.
הוא שמי, שקרא לי אדה"ר.
הוא שמי, שהתניתי ביני לבין עצמי.
הוא שמי,שהתניתי ביני לבין בריותי.

מאיתן האזרחי, זה אברהם, שנאמר: (תהלים פט) משכיל לאיתן האזרחי.
הימן, זה משה, שנאמר: לא כן עבדי משה וגו'.
וכלכל, זה יוסף, שנאמר: (בראשית מז) ויכלכל יוסף וגו'.
אמרו המצריים: כלום מלך עלינו עבד זה?!
אלא בחכמתו.
מה עשו לו?
הביאו ע' פתקין וכתבו עליהם שבעים לשון והיו משליכין אותן לפניו וקורא כל אחד ואחד בלשונו.
ולא עוד, אלא שהיה מדבר בלה"ק שלא היה בהן כח לשמוע, שנאמר: (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו שפת לא ידעתי אשמע.

דרדע, זה דור המדבר, שהיה בהן דעה.
בני מחול, שמחל להם הקדוש ברוך הוא, במעשה העגל.

(מלכים א ד) וידבר שלשת אלפים משל
אמר ר' שמואל בר נחמני:
חזרנו על כל המקראות ולא מצינו שנתנבא שלמה אלא קרוב לשמנה מאות פסוקים!
אלא מלמד, שכל פסוק ופסוק שאמר יש בו שנים ושלשה טעמים, כמה דאת אמר: (משלי כה) נזם זהב וחלי כתם.

ורבנן אמרי:
שלשת אלפים משל על כל פסוק ופסוק, אלף וחמשה טעמים על כל משל ומשל. שיריו אין כתיב כאן אלא שירו, שירו של משל.

(מ"א ד) וידבר על העצים.
וכי אפשר לאדם לדבר על העצים?
אלא אמר שלמה: מפני מה מצורע נטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים, בעץ ארז ובאזוב?
ע"י שהגביה עצמו כארז לקה בצרעת, כיון שהשפיל עצמו כאזוב נתרפא על ידי אזוב.

וידבר על הבהמה ועל העוף
וכי אפשר לאדם לדבר על בהמה ועוף?
אלא אמר: מפני מה בהמה ניתרת בשני סימנין והעוף בסימן אחד על שהבהמה נבראת מן היבשה ועוף כתוב אחד אומר מן האדמה, דכתיב: (בראשית א)ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים.
וכתוב אחד אומר: (שם) ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף.

בר קפרא אומר:
מרקק שבים נבראו.

ר' אבין, בשם רבי שמואל אמר:
אף על פי כן רגלוהי דתרנגולא דמיין לחספניתא דנונא.

ועל הרמש
וכי אפשר לו לאדם לדבר על הרמש?
אלא אמר שלמה: מפני מה שמונה שרצים שכתוב בתורה הצדן והחובל בהן חייב ושאר שרצים פטור?
מפני שיש להן עורות.

ועל הדגים
וכי אפשר לומר כן?
אלא מפני מה בהמה חיה ועוף טעונין שחיטה ודגים אין טעונין שחיטה?
אלא מהדין קרא: הצאן ובקר ישחט להם וגו'.

הורה יעקב איש כפר גיבוריא בצור על הדגים, שטעונין שחיטה.
ושמע ר' חגי שלח ואייתיה, אמר ליה: מנן הורית?
אמר לו: מהכא, ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף.
מה עוף טעון שחיטה, אף דגים טוענין שחיטה.
אמר להו: ארבעוניה דילקי.
אמר: בר נש דאמר מילי דאורייתא לקי?!
אמר ליה: לא הורית טב.
אמר ליה: מנן?
א"ל: מהכא: (במדבר יא) הצאן ובקר ישחט להם ואם את כל דגי הים יאסף להם.
אלו טעונין שחיטה, ואלו טעונין אסיפה.
אמר: חבוט חביטך דהוא טבא בקילטא.

הורה יעקב איש כפר גיבוריא בצור על בר ישראל הבא על הנכרית והוליד בן שנמול בשבת. שמע רבי חגי, שלח ואייתיה.
אמר ליה: מנא הא לך?
אמר ליה: דכתיב: (שם א) ויתילדו על משפחותם לבית אבותם.
אמר להו: ארבעוניה דילקי.
אמר ליה: בר נש דאמר מילי דאורייתא לקי?!
אמר לו: לא הורית טב.
אמר ליה: מנן את מודע לי?
א"ל: אי אתי לגבך בר עממיא, ואמר: בעינא למהוי יהודאי, על מנת דמגזריניה ביומא דשבתא, או ביומא דכיפוריא, מחללין עליו את השבת או לא?
והלא אין מחללין עליו את השב, אלא על בנה של בת ישראל בלבד.
אמר לו: ומנא לך הא?
א"ל כתיב: (עזרא י) ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת ה'.
א"ל: מן הקבלה את מלקני?!
א"ל: כתיב: (שם) וכתורה יעשה.
אמר לו: ומאי זו תורה?
א"ל: מדאמר רבי יוחנן בשם רשב"י:
כתיב: (דברים ו) ולא תתחתן בם.
למה?
(שם)כי יסיר את בנך מאחרי.
בנך, הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכושית קרוי בנך אלא בנה.
אמר לו: חבוט חביטך, דהוא טבא בקילטא.

אמר שלמה: על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי: (קהלת ז) אמרתי, אחכמה והיא רחוקה ממני.


(שם) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר.
מי כהחכם, זה הקב"ה, שכתוב בו: (משלי ג) ה' בחכמה יסד ארץ.
ומי יודע פשר דבר, זה הקדוש ברוך הוא שפירש את התורה למשה.

(קהלת ח) חכמת אדם תאיר פניו.
אמר רבי יודן:
גדול כחן של נביאים שמדמין דמות גבורה של מעלה לצורת אדם, שנאמר: (דניאל ח) ואשמע קול אדם בין אולי.

ורבי יהודה ברבי סימון אמר:
מהכא: (יחזקאל א) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה.
(קהלת ח) ועז פניו ישונא, שהוא משתנה ממידת הדין למדת רחמים לישראל.

אמר רבי יהושע דסכנין, בשם רבי לוי:
על כל דבר ודבר שהיה אומר הקב"ה למשה, אומר לו טומאתו וטהרתו, כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים, אמר לו משה: ריבונו של עולם! אם נטמא זה במה תהא טהרתו?
לא השיבו.
באותה שעה נתכרכמו פניו של משה, כיון שהגיע לפרשת פרה אדומה אמר לו הקדוש ברוך הוא, באותה שעה שאמרתי לך: אמור אל הכהנים ואמרת לי: אם נטמא במה תהא טהרתו, לא השבתיך, זו טהרתו, ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת.


רבי יהושע דסכנין, בשם רבי לוי אמר:
ארבעה דברים יצר הרע משיב עליהן, דכתיב בהן חקה.
אשת אח,
וכלאים,
ושעיר המשתלח,
ופרה אדומה.

אשת אח, דכתיב: (ויקרא יח)ערות אשת אחיך וגו'.
ובלא בנים, יבמה יבא עליה.
וכתיב: בערות אשת אח: (שם יט)ושמרתם את כל חקתי.

וכלאים: (דברים כב) לא תלבש שעטנז. וסדין בציצית מותר.
וכתיב: ביה: חוקה, את חקותי תשמרו.

שעיר המשתלח דכתיב: (ויקרא טז) והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו והוא עצמו מכפר על האחרים.
וכתיב: ביה: והיתה זאת לכם לחקת עולם.

פרה מנין?
דתנן:

כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים והיא גופה מטהרת בגדים.

וכתיב: בה חקה, זאת חקת התורה.


ויקחו אליך פרה אדומה
אמר רבי יוסי ברבי חנינא:
אמר לו הקב"ה למשה: לך אני מגלה טעם פרה, אבל לאחר חקה.

דאמר רב הונא:
כתיב: (תהלים עה) כי אקח מועד אני מישרים אשפוט.
וכתיב: (זכריה יד) והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון.
יקפאון כתיב, דברים המכוסין מכם בעולם הזה, עתידים להיות צופים לעולם הבא, כהדין סמיא דצפי, דכתיב: (ישעיה מב) והולכתי עורים בדרך לא ידעו.
וכתיב: (שם) אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים.
אעשה אין כתיב כאן, אלא עשיתים, שכבר עשיתי לרבי עקיבא וחבריו, דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחבריו.
(איוב כח) וכל יקר ראתה עינו, זה רבי עקיבא וחבריו.

אמר רבי יוסי ברבי חנינא:
רמז שכל הפרות בטלות ושלך קיימת.


ר' אחא בשם ר' חנינא אמר:
בשעה שעלה משה למרום, שמע קולו של הקדוש ברוך הוא שיושב ועוסק בפרשת פרה אדומה ואומר הלכה בשם אומרה.

ר' אליעזר אומר:
עגלה בת שנתה ופרה בת שתים.
אמר לפניו: ריבון העולמים! יהי רצון שיהא מחלצי.
אמר לו: חייך שהוא מחלציך, הה"ד (שמות יח) ושם האחד אליעזר, שם אותו המיוחד.


שאל עובד כוכבים אחד את רבן יוחנן בן זכאי:
אילין עובדייא דאתון עבדין, נראין כמין כשפים, אתם מביאים פרה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה ואחד מכם מטמא למת מזין עליו ב' וג' טיפין ואתם אומרים לו: טהרת?!
אמר לו: לא נכנסה בך רוח תזזית מימיך?
אמר לו: לאו!
ראית אדם, שנכנסה בו רוח תזזית?
אמר לו: הן!
א"ל: ומה אתם עושין לו?
אמר לו: מביאין עיקרין ומעשנין תחתיו ומרביצים עליה מים והיא בורחת.
א"ל: ישמעו אזניך מה שאתה מוצא מפיך!
כך הרוח הזו רוח טומאה, דכתיב: (זכריה יג)וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. מזין עליו מי נדה והוא בורח.
לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו: רבנו, לזה דחית בקנה לנו מה אתה אומר?
אמר להם: חייכם! לא המת מטמא ולא המים מטהרי, אלא אמר הקב"ה: חקה חקקתי גזירה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי, דכתיב: זאת חוקת התורה.

ומפני מה כל הקורבנות זכרים וזו נקבה?
אמר רבי איבו:
משל לבן שפחה, שטינף פלטין של מלך. אמר המלך: תבוא אמו ותקנח את הצואה.
כך אמר הקדוש ברוך הוא: תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל.