(ב) שלח לך אנשים -
למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים?
לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר:

שלח לך -
לדעתך, אני איני מצווה לך, אם תרצה שלח, לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א, כב) נשלחה אנשים לפנינו, כמה שנאמר (שם) ותקריבון אלי כלכם וגו', ומשה נמלך בשכינה.
אמר: אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים וגו', חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים למען לא יירשוה:

(ג) על פי ה' -
ברשותו, שלא עכב על ידו:
כלם אנשים -
כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו:

(טז) ויקרא משה להושע וגו' -
התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים:

(יז) עלו זה בנגב -
הוא היה הפסולת של ארץ ישראל, שכן דרך התגרים מראין את הפסולת תחילה ואחר כך מראין את השבח:

(יח) את הארץ מה היא -
יש ארץ מגדלת גיבורים ויש ארץ מגדלת חלשים יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין:
החזק הוא הרפה -
סימן מסר להם, אם בפרזים יושבין, חזקים הם שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין, חלשים הם:

(יט) הבמחנים -
תרגומו:

הבפצחין.

כרכין פצוחין ופתוחין מאין חומה:

הטובה היא -
במעיינות ותהומות טובים ובריאים:

(כ) היש בה עץ -
אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו:
בכורי ענבים -
ימים שהענבים מתבשלין בבכור:

(כא) ממדבר צן עד רחב לבא חמת -
הלכו בגבוליה באורך וברוחב כמין גאם, הלכו רוח גבול דרומית ממקצוע מזרח עד מקצוע מערב, כמו שציוה משה עלו זה בנגב, דרך גבול דרומית מזרחית עד הים, שהים הוא גבול מערבי. ומשם חזרו והלכו כל גבול מערבי על שפת הים עד לבא חמת, שהוא אצל הר ההר במקצוע מערבית צפונית, כמו שמפורש בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי:

(כב) ויבא עד חברון -
כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות, שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם.
וכן הוא אומר (דברים א, לו) ולו אתן את הארץ אשר דרך בה.
וכתיב (שופטים א, כ) ויתנו לכלב את חברון:

שבע שנים נבנתה -
אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול?!
אלא שהייתה מבונה בכל טוב על אחד משבעה בצוען.
ובא להודיעך שבחה של ארץ ישראל, שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון, לפיכך הקצוה לקברות מתים, ואין לך מעולה בכל ארצות כמצרים, שנאמר (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים, וצוען היא המעולה שבארץ מצרים ששם מושב המלכים, שנאמר (ישעיה ל, ד) כי היו בצוען שריו, והייתה חברון טובה ממנה שבעה חלקים:

(כג) זמורה -
שוכת גפן ואשכול של ענבים תלוי בה:
וישאהו במוט בשנים -
ממשמע שנאמר וישאוהו במוט איני יודע שהוא בשנים.
מה תלמוד לומר בשנים?
בשני מוטות.
הא כיצד?
שמונה נטלו אשכול, אחד נטל תאנה ואחד רימון, יהושע וכלב לא נטלו כלום, לפי שכל עצמם להוציא דיבה נתכוונו, כשם שפריה משונה כך עמה משונה.
ואם חפץ אתה לידע כמה משאוי אחד מהם צא ולמד מאבנים שהקימו בגלגל, (יהושע ד ה) הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו, והקימוה בגלגל. ושקלום רבותינו משקל כל אחת ארבעים סאה. וגמירי, טונא דמדלי אינש על כתפיה, אינו אלא שליש משאוי ממשאוי שמסייעין אותו להרים:

(כה) וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום -
והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא, ומהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ליום, הרי מהלך ארבעים יום מן המזרח למערב והם הלכו ארכה ורחבה, אלא שגלוי לפני הקב"ה שיגזור עליהם יום לשנה, קצר לפניהם את הדרך:

(כו) וילכו ויבואו -
מהו וילכו?
להקיש הליכתן לביאתן, מה ביאתן בעצה רעה, אף הליכתן בעצה רעה:
וישיבו אתם דבר -
את משה ואת אהרן:

(כז) זבת חלב ודבש הוא -
כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו, אין מתקיים בסופו:

(כח) בצרות -
לשון חוזק.

ותרגומו:

כריכן.

לשון בירניות עגולות, ובלשון ארמי כריך עגול:

(כט) עמלק יושב וגו' -
לפי שנכוו בעמלק כבר, הזכירוהו מרגלים כדי לייראם:
על יד הירדן -
יד כמשמעו, אצל הירדן, ולא תוכלו לעבור:

(ל) ויהס כלב -
השתיק את כולם:
אל משה -
לשמוע מה שידבר במשה. צווח ואמר: וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם! השומע היה סבור שבא לספר בגנותו, מתוך שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים. שתקו כולם לשמוע גנותו, אמר והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו:

עלה נעלה -
אפילו בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו:
ויהס -
לשון שתיקה.
וכן (זכריה ב, יז) הס כל בשר.
(עמוס ו, י) הס כי לא להזכיר.
כן דרך בני אדם הרוצה לשתק אגודת אנשים אומר הס:

(לא) חזק הוא ממנו -
כביכול כלפי מעלה אמרו:

(לב) אוכלת יושביה -
בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים, והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו:
אנשי מדות -
גדולים וגבוהים וצריך לתת להם מידה, כגון:
גלית (שמואל א' יז, ד) גבהו שש אמות וזרת.
וכן (שמואל ב' כא, כ) איש מדון.
(ד"ה א' יא, כג) איש מידה:

(לג) הנפילים -
ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש:
וכן היינו בעיניהם -
שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים:
ענק -
שמעניקים חמה בקומתן.