(ב) זאת הארץ אשר תפול לכם וגו' -
לפי שהרבה מצוות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוצה לארץ, הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותיה סביב, לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצוות נוהגות:
תפול לכם -
על שם שנתחלקה בגורל נקראת חלוקה לשון נפילה.

ומדרש אגדה:

אומר ע"י שהפיל הקב"ה שריהם של שבע אומות מן השמים וכפתן לפני משה, אמר לו: ראה אין בהם עוד כח:

(ג) והיה לכם פאת נגב -
רוח דרומית אשר מן המזרח למערב:
ממדבר צן -
אשר אצל אדום מתחילת מקצוע דרומית מזרחית של ארץ תשעת המטות.
כיצד?
שלוש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל זו אצל זו:
קצת ארץ מצרים,
וארץ אדום כולה
וארץ מואב כולה.

ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית, שנאמר בפרשה זו מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה. ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים, שנאמר (יהושע יג, ג) מן השיחור אשר על פני מצרים ומפסיק בין ארץ מצרים לארץ ישראל

וארץ אדום אצלה לצד המזרח.

וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח.
וכשיצאו ישראל ממצרים, אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל, ולא עשה כן, וזהו שנאמר (שמות יג, יז) ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים, שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען, כענין שנאמר בפלשתים (צפניה ב, ה) יושבי חבל הים גוי כרתים.

ולא נחם אותו הדרך אלא הסיבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר, והוא שקראו יחזקאל (יחזקאל כ, לה) מדבר העמים, לפי שהיו כמה אומות יושבות בצדו והולכין אצל דרומה מן המערב כלפי מזרח תמיד, עד שבאו לדרומה של ארץ אדום ובקשו ממלך אדום שיניחם להיכנס בארצו ולעבור דרך רחבה ולהיכנס לארץ, ולא רצה.

והוצרכו לסבוב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב, שנאמר (שופטים יא, יז) וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה. והלכו כל דרומה של מואב עד סופה ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה וכשכלו את מזרחה מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם. וזהו שנאמר ביפתח (שופטים יא, יח) וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב. וכבשו את ארץ סיחון ועוג שהייתה בצפונה של ארץ מואב. וקרבו עד הירדן והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב, נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום:

(ד) ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים -
כל מקום שנאמר ונסב או ויצא, מלמד שלא היה המצר שוה אלא הולך ויוצא לחוץ, יוצא המצר ועוקם לצד צפונו של עולם באלכסון למערב ועובר המצר בדרומה של מעלה עקרבים, נמצא מעלה עקרבים לפנים מן המצר:

ועבר צנה -
אל צין כמו מצרימה:
והיו תוצאותיו -
קצותיו. בדרומה של קדש ברנע:

ויצא חצר אדר -
מתפשט המצר ומרחיב לצד צפון של עולם ונמשך עוד באלכסון למערב ובא לו לחצר אדר ומשם לעצמון ומשם לנחל מצרים. ולשון ונסב האמור כאן לפי שכתב ויצא חצר אדר שהתחיל להרחיב משעבר את קדש ברנע ורוחב אותה רצועה שבלטה לצד צפון הייתה מקדש ברנע עד עצמון ומשם והלאה נתקצר המצר ונסב לצד הדרום ובא לו לנחל מצרים ומשם לצד המערב אל הים הגדול שהוא מצר מערבה של כל ארץ ישראל. נמצא שנחל מצרים במקצוע מערבית דרומית:

(ה) והיו תוצאותיו הימה -
אל מצר המערב שאין עוד גבול נגב מאריך לצד המערב משם והלאה:

(ו) וגבול ים -
ומצר מערבי מהו:
והיה לכם הים הגדול -
למצר:
וגבול -
הנסין שבתוך הים אף הם מן הגבול והם איים, שקורין אישלי"ש [איים]:

(ז) גבול צפון -
מצר צפון:
מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר -
שהוא במקצוע צפונית מערבית. וראשו משפיע ונכנס לתוך הים ויש מרוחב הים לפנים הימנו וחוצה הימנו:
תתאו -
תשפעו לכם לנטות ממערב לצפון אל הר ההר:
תתאו -
לשון סיבה, כמו:
(ד"ה ב' יב, יא) אל תא הרצים.
(יחזקאל מ, י) ותאי השער היציע, שקורין אפינדי"ץ [מבנה בעל גג משופע], שהוא מוסב ומשופע:

(ח) מהר ההר -
תסבו ותלכו אל מצר הצפון לצד המזרח ותפגעו בלבוא חמת, זו אנטוכיא:
תוצאות הגבול -
סופי הגבול. כל מקום שנאמר תוצאות הגבול, או המצר כלה שם לגמרי ואינו עובר להלן כלל, או משם מתפשט ומרחיב ויוצא לאחוריו להמשיך להלן באלכסון יותר מן הרוחב הראשון, ולעניין רוחב המידה הראשון קראו תוצאות, ששם כלתה אותה מידה:

(ט) והיו תוצאתיו חצר עינן -
הוא היה סוף המצר הצפוני. ונמצאת חצר עינן במקצוע צפונית מזרחית. ומשם והתאוויתם לכם אל מצר המזרחי:

(י) והתאויתם -
לשון הסבה ונטיה כמו תתאו:
שפמה -
במצר המזרחי ומשם הרבלה:

(יא) מקדם לעין -
שם מקום. והמצר הולך במזרחו נמצא העין לפנים מן המצר ומארץ ישראל הוא:
וירד הגבול -
כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך:
ומחה על כתף -
אל עבר:
ים כנרת קדמה -
שיהא ים כינרת תוך לגבול במערב, והגבול במזרח ים כינרת, ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כינרת ומושך לצד מזרחה של א"י כנגד ים כינרת עד שנופל בים המלח ומשם כלה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח, שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית. הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה:

(טו) קדמה מזרחה -
אל פני העולם שהם במזרח, שרוח מזרחית קרויה פנים, ומערבית קרויה אחור, לפיכך דרום לימין וצפון לשמאל:

(יז) אשר ינחלו לכם -
בשבילכם כל נשיא ונשיא אפוטרופוס לשבטו ומחלק נחלת השבט למשפחות ולגברים ובורר לכל אחד ואחד חלק הגון. ומה שהם עושין יהיה עשוי כאלו עשאום שלוחים.
ולא יתכן לפרש לכם זה ככל לכם שבמקרא, שאם כן היה לו לכתוב ינחילו לכם.
ינחלו משמע שהם נוחלים לכם בשבילכם ובמקומכם, כמו (שמות יד, יד) ה' ילחם לכם:

(יח) לנחול את הארץ -
שיהא נוחל וחולק אותה במקומכם:

(כט) לנחל את בני ישראל -
שהם ינחילו אותה להם למחלקותיה