(א) בחדש הראשון -
פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה.
ולמה לא פתח בזו?
מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד:

(ב) במועדו -
אף בשבת.
במועדו -
אף בטומאה:

(ג) ככל חקתיו -
אלו מצוות שבגופו, שה תמים זכר בן שנה:
וככל משפטיו -
אלו מצוות שעל גופו ממקום אחר, כגון שבעת ימים למצה ולביעור חמץ.
[מצוות שבגופו, שה תמים זכר בן שנה.
שעל גופו, צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו.
שחוץ לגופו, מצה וביעור חמץ]:

(ד) וידבר משה וגו' -
מה תלמוד לומר, והלא נאמר (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה'?
לא כששמע פרשת מועדים מסיני, אמרה להם, וחזר והזהירם בשעת מעשה:

(ו) לפני משה ולפני אהרן -
כששניהם יושבין בבית המדרש באו ושאלום.
ולא יתכן לומר זה אחר זה, שאם משה לא היה יודע, אהרן מניין לו:

(ז) למה נגרע -
אמר להם אין קדשים קרבים בטומאה.
אמרו לו: יזרק הדם עלינו בכוהנים טהורים ויאכל הבשר לטהורים.
אמר להם: עמדו ואשמעה, כתלמיד המובטח לשמוע מפי רבו. אשרי ילוד אשה שכך מובטח, שכל זמן שהיה רוצה היה מדבר עם השכינה.
וראויה הייתה פרשה זו להיאמר ע"י משה כשאר כל התורה כולה, אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן, שמגלגלין זכות ע"י זכאי:

(י) או בדרך רחקה -
נקוד עליו, לומר לא שרחוקה ודאי, אלא שהיה חוץ לאסקופת העזרה כל זמן שחיטה.
פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יום טוב, ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו:

(יד) וכי יגור אתכם גר ועשה פסח -
יכול כל המתגייר יעשה פסח מיד?
תלמוד לומר: חקה אחת וגו'.
אלא כך משמעו, וכי יגור אתכם גר ובא עת לעשות פסח עם חבריו כחוקה וכמשפט יעשה:

(טו) המשכן לאהל העדת -
המשכן העשוי להיות אהל ללוחות העדות:
יהיה על המשכן -
כמו הווה על המשכן.
וכן כל לשון הפרשה:

(יז) העלות הענן -
כתרגומו:

אסתלקות.

וכן ונעלה הענן.

ולא יתכן לכתוב ולפי עלות הענן ועלה הענן, שאין זה לשון סילוק אלא צימוח ועלייה, כמו (מלכים א' יח, מד) והנה עב קטנה ככף איש עולה מים:

(יח) על פי ה' יסעו -

שנינו במלאכת המשכן, כיון שהיו ישראל נוסעים היה עמוד הענן מתקפל ונמשך על גבי בני יהודה כמין קורה, תקעו והריעו ותקעו ולא היה מהלך עד שמשה אומר קומה ה', ונסע דגל מחנה יהודה, זו בספרי:

ועל פי ה' יחנו -
כיון שהיו ישראל חונים, עמוד הענן מתמר ועולה ונמשך על גבי בני יהודה כמין סוכה, ולא היה נפרש עד שמשה אומר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, הוי אומר על פי ה' וביד משה:

(כ) ויש -
כלומר ופעמים:
ימים מספר -
ימים מועטים:

(כב) או ימים -
שנה, כמו (ויקרא כה, כט) ימים תהיה גאולתו.