פסוק ו
עולַת תָּמִיד הָעֲשׁוּיָה בְּהַר סִינַי. קדֶם הָעֵגֶל שֶׁלּא הָיְתָה צְרִיכָה נְסָכִים.

פסוק ח
כְּמִנְחַת הַבּקֶר וּכְנִסְכּו תַּעֲשֶה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוחַ. אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר עָשִיתָ בּו בַּיּום 'עולַת הַבּקֶר' כְּמו זאת הַשֵּׁנִית לְגַמְרֵי, מִכָּל מָקום תִּהְיֶה גַּם הַשֵּׁנִית "רֵיחַ נִיחוחַ".

פסוק יא
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם. הִנֵּה יום ראשׁ חדֶשׁ הָיָה מִנְהָג לְיִשְרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה יום קדֶשׁ בְּצַד מַה, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָׁם בְּיום הַמַּעֲשֶה" (שמואל א כ, יט). וְזֶה יורֶה שֶׁלּא הָיָה יום ראשׁ חדֶשׁ אֶצְלָם 'יום מַעֲשֶה'. וְלָכֵן יִיחֵס אותו לְיִשְרָאֵל בְּאָמְרו "רָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם", וְלא כֵן כָּתַב בַּמּועֲדִים, שֶׁלּא כָּתַב בְּשַׁבָּת 'שַׁבַּתְּכֶם' וְלא 'בְּיום בִּכּוּרֵיכֶם', וְלא 'בְּיום סֻכּותֵיכֶם'. וְטַעַם מִנְהָגָם זֶה הָיָה כִּי אָמְנָם הַצְלָחַת יִשְרָאֵל בָּעולָם הַזֶּה הִיא בְּצַד מַה דּומֶה לְעִנְיַן הַיָּרֵחַ, אֲשֶׁר אֵין לָהּ בְּעַצְמָהּ אור כְּלָל זוּלָתִי מַה שֶּׁתְּקַבֵּל מִזּוּלָתָהּ. וְזֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקּדֶם לָעֵגֶל הָיָה "חָרוּת עַל הַלֻּחת" (שמות לב, טז) שׂ חֵרוּת מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּות לְעולָם, הִנֵּה מִשֶּׁחָטְאוּ הִתְנַצְּלוּ וְלא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר מַלְכוּת תָּמִיד, כְּמו שְׁאַר הָאֻמּות, אֲבָל הָיָה זֶה לָהֶם לְעִתִּים כְּפִי שֶׁפַע הָאור הָעֶלְיון עֲלֵיהֶם. וּבִלְעָדָיו הָלְכוּ חֲשֵׁכִים וְאֵין נוגַהּ לָמו, כְּמו שֶׁיִּקְרֶה לַלְּבָנָה כְּשֶׁלּא תְּקַבֵּל אור הַשֶּׁמֶשׁ. כִּי 'אֵין מַזָּל לְיִשְרָאֵל' (שבת קנו, א), וְלא אור כְּלָל מֵעַצְמָם, זוּלָתִי אור הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּהְיותָם לְרָצון. וּבְכֵן נִקְרָא הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֵצֶל הַנְּבִיאִים "אור יִשְרָאֵל" כְּאָמְרו "וְהָיָה אור יִשְרָאֵל לְאֵשׁ" (ישעיה י, יז), וְכֵן הֵעִיד בְּאָמְרו "ה' אורִי וְיִשְׁעִי" (תהלים כז, א).

וְכַאֲשֶׁר הָיוּ הַחֲטָאִים מַבְדִּילִים, כְּאָמְרו "כִּי אִם עֲונתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלהֵיכֶם, וְחַטּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְׁמועַ (ישעיה נט, ב), הָלְכוּ חֲשֵׁכִים מְבוהָלִים וּדְחוּפִים בֵּין הָאֻמּות. וּבִהְיות מִזֶּה נִמְשָׁךְ חִלּוּל ה' בְּלִי סָפֵק "בֶּאֱמור לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה" (יחזקאל לו, כ), הָיָה בְּאפֶן מַה "בְּכָל צָרָתָם לו צָר" (ישעיה סג, ט), כְּאָמְרָם ז"ל 'כִּבְיָכול עָלַי וְעָלֶיךָ בָּא שׁודֵד' (גיטין נח, א). וּבִהְיות חַטַּאת ראשׁ חדֶשׁ כַּפָּרָה עַל יִשְרָאֵל הַגּורְמִים מְנִיעַת הָאור או מִעוּטו, כְּמו שֶׁהִתְקִינוּ ז"ל בְּאָמְרָם 'שְעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם, זִכָּרון לְכֻלָּם יִהְיוּ, תְּשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׁונֵא', וּבְכַפָּרָה זו תִּהְיֶה תְּשׁוּעָה מַה לְחִלּוּל הַשֵּׁם, לְפִיכָךְ אָמְרוּ שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר בִּשְעִיר ראשׁ חדֶשׁ "חַטָּאת לַה'" (פסוק טו), מִפְּנֵי שֶׁכַּפָּרָתו מועִילָה לְקִדּוּשׁ שְׁמו יִתְבָּרַךְ. וְזֶה רָצוּ בְּאָמְרָם: 'אָמַר הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ' (חולין ס, ב), רְצונו לומַר: הָבִיאוּ כַּפָּרָה בִּשְׁבִילִי לְהַשִּׂיג קִדּוּשׁ שְׁמִי הַמְחֻלָּל בַּגּויִם, בְּסִבַּת מַה שֶּׁמִּעַטְתִּי אֶת "הַיָּרֵחַ", כְּשֶׁהִגְלֵיתִי אֶת יִשְרָאֵל וְהִסְתַּרְתִּי פָּנַי מֵהֶם.

פסוק כו
בְּשָׁבֻעתֵיכֶם. בִּשְׁבִיל "שְׁבֻעת חֻקּות קָצִיר" (ירמיה ה, כד) שֶׁשָּׁמַרְתִּי לָכֶם. וְטַעַם בֵּי"ת בְּתֵיבַת "בְּשָׁבֻעתֵיכֶם" כְּטַעַם "בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר" (ויקרא יז, יא), "בְּדַם עֲשָהאֵל" (שמואל ב ג, כז), "בַּלֶּחֶם נִשְכָּרוּ" (שמואל א ב, ה).