פסוק ג
במעדיכם. בהעתק הללי במעדיכם ירושלמי במועדיכם ע"כ. ובספרים חסר וא"ו וכן במסורת סוף פרשת פינחס ב' מלא בלישנא וא' חסר וזהו החסר כמ"ש בפרשת בהעלתך.

ניחח. בפשט האחרון לבד בס"ס.

פסוק ד
המקריב. המ"ם דגושה.

בלול ברבעית. בהעתק הללי ובירושלמי יש חילוף במלה זו במלא וחסר וכן במלת רביעית שבסמוך ובספרים שלנו הראשון כתוב ברבעית וכן מסור עליו לית חסר יו"ד קדמאה ומלא יו"ד תניין והשני כתיב רביעת מלא דמלא ומסורת עליו לית מלא בתורה וכל שאר אורייתא כתיב רביעת מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד תניין וכן כתב הרמ"ה ז"ל והכי מוכח ממסרה דסוף יחזקאל ע"ש.

פסוק ו
בשמן שלשית ההין. בהעתק הללי שלשית וחברו ירושלמי שלישת וחברו ע"כ. ובספרים שלנו שניהם חסרים יו"ד קדמאה וכן במסורת כל אורייתא כתיב כן בר מן ב' וכו' ע"ש וכן כתב הרמ"ה ז"ל.

פסוק ט
בן הבקר. מקף באמצע.

פסוק יא
בכבשים. הבי"תין רפות.

פסוק יב
כמספר. המ"ם דגושה.

פסוק יג
להקריב אשה. השי"ן בצירי כחביריו.

פסוק יד
אשר בתוככם. השי"ן במאריך וכן הוא לבן אשר בחילופים.

פסוק טו
הגר. הגימ"ל דגושה וכן חביריו.

פסוק כ
ראשית ערסתכם. בספרי הדפוס וגם בהעתק הללי יש חלופים רבים במלה זו וגם על מראשית ערסתיכם שבסמוך והעיקר כמו שמצאתי בספרים כ"י מדוייקים ראשית ערסתכם חלה תרימו חסר דחסר חסר תרין יודין וחסר וא"ו כתיב מראשית ערסתיכם חסר יו"ד קדמאה וחסר וא"ו ומלא יו"ד בתראה וכ"כ הרמ"ה ז"ל וכן במסורת קדמאה לית חסר דחסר תניינא חסר ומלא תליתאה דיחזקאל מלא דמלא.

פסוק כב
וכי. בגלגל.

תשגו. בזקף קטון.

פסוק כד
אם. בגלגל לא במקף.

לחטת. הטית דגושה וזה לבדו בא' חסר אל"ף על פי המסורת ועל כן אמרו בזבחים פ' כל התדיר דהאי לחטאת חסר אל"ף לפי שהוא חסר משאר חטאות שהוא קרב אחר העולה כמו שפרש"י ז"ל ולמה היה דבר זה להקדים העולה קודם החטאת בקרבן ע"א עיין גור אריה.

פסוק כה
שגגתם. הגימ"ל בשוא לבדו.

פסוק כח
בחטאה בשגגה. ה"א הכנוי נחה עפ"י המסורת ובי"ת בשגגה רפה שאין כאן דין מפיק.

פסוק ל
ביד. היו"ד בקמץ.

הגר. הגימ"ל דגושה.

פסוק לא
כי. בשופר הפוך לא במקף.

דבר. במקף לא בשופר הפוך והדל"ת רפה.

עונה. לא מפיק ה"א עפ"י המסורת ולפיכך בי"ת בה רפה.

בה. הה"א במפיק.

פסוק לה
רגום. תימא על המדפיס שכתבו חסר וא"ו כן מסר עליו כי הוא עצמו כתב בסוחף פ' אמור רגום כלם מלאים וכן הוא מלא בהעתק הללי ובכל ספרים כ"י מדוייקים ודפוסים ישנים וכן מסר הרמ"ה ז"ל עם הארץ ירגמהו באבן חסר וא"ו כתיב ומסר עליה כולהון חסרים. רגום ירגמו בו כל העדה דמקלל מלא וא"ו כתיב ודכותא רגום אתו דמוקשש.

באבנים כל העדה מחוץ למחנה. מה שכתוב במ"ג מטעים ביה אל ר"ל דמטעים ביה לומר אל מחוץ כפסוק דבתריה.

פסוק לו
ויציאו. חסר וא"ו ודכותיה באורייתא ויציאו דבת הארץ ועיין מ"ש בד"ה ב' סימן א'.

וירגמו. הגימ"ל דגושה.

פסוק לח
ציצת. כתוב בהעתק הללי כל ג' כתב כן ע"כ. וכך הם בספרים מדוייקים ובמסורת גם הרמ"ה ז"ל כתב ציצת ג' ובענין חסרים יו"ד בתראה ומלאי' יו"ד קדמאה אך במדרש רבה פרשת קרח ציצית בגמטריא ת"ר וח' גרורין וה' קשורין הרי תרי"ג פי' גרורין חוטין הנגררין. וכן הביאו רש"י ז"ל כאן. וכן פי' בברייתא פרק התכלת גם בעל הטורים כתב על מספר זה כמה גמטריאות. והרמב"ן ז"ל יטען על רש"י ז"ל וכתב לא הבינותי זה שציצת בתורה חסר יו"ד ואין מנינה אלא חמש מאות ותשעים והרב המזרחי השיב שאינה טענה שהמדרש הוא אליבא דמ"ד יש אם למקרא ע"כ. עוד כתב בטור אורח חיים סימן כ"ד אף על פי שהוא כתוב חסר יו"ד מפרש בתנחומא ג' פעמים כתוב ציצת בפ' ציצית וחד מינייהו לציצת שדי למ"ד לכולהו. והיא משלמת המנין עכ"ל. וכ"כ בסמ"ג עשין כ"ו ופסיקתא דר' טוביהו ובס' הזוהר בפ' פינחס דף רכ"ז ברעיא מהימנא ציצית בתרין יודי"ן ואי חסר יו"ד הא חירק באתרה ועיין עוד בספר גור אריה.

לדרתם. כתב הרא"ש בסוף פרק ואלו מגלחין וגם בהללי שיש במדרש על כנפי בגדיהם לדרתם חסר וא"ו כלומר לדרותם עכ"ל. וכן בסדר אליהו רבא פ' כ"ו ובתיקוני הזוהר תקונא עשרים וארבע את השבת לדרתם כתיב חסר מלשון דירה אבל במדרש רות הנעלם דף כ"ב אמאי בפרשת ציצית כתיב לדורותם מלא ובשבת לדרתם חסר ונתן טעם לשבת ע"ש. אמנם בכל הספרים שניהם חסרים דחסרים וכ"כ הרמ"ה ז"ל לדרתם דוהקמתי את בריתי חסר דחסר כתיב וכל אורייתא דכותא חסר והכי נקטינן.