פסוק א
ויקח קרח. פתוחה.

קהת. הקו"ף בשוא לבדו וכן כתב בעל מקנה אברהם כי שם קהת בשוא בשקל דדן.

פסוק ב
קראי. בהעתק הללי קראי ירושלמי קריאי מלא עכ"ל ובכל הספרים כתוב קראי חסר והכי נדרש בספר הזוהר ובעל הטורים וכן דרש ר' טוביה בפסיקתא שלו פרשת במדבר וכן במסורת ב' א' מלא וא' חסר דין חסר ר"ל ב' תיבות דומות לענין הקריאה דריש דידהו בחירק והמלא הוא דתן ואבירם קרואי העדה דפ' פינחס ואע"ג דכתיב התם קרואי בוא"ו קרינן קריאי ביו"ד אבל קריאי העדה דפ' במדבר הוי איפכא קריאי כתי' קרואי ק' כמו שכ"ש ועד השלשה לא בא וזו היא כוונת מסרה אחרת כ"י דאמרה קראי ב' וסי' הוא דתן ואבירם קרואי מועד אנשי שם ור"ל ב' שוין בקריאה כדאמרן ובמלא וחסר לא איירי מידי ובהכי כולהו ניחא לא קשיין אהדדי.

פסוק ה
ואל כל. מקף באמצע לא שופר ישר במלת ואל.

פסוק ז
אש. בלא פסק אחריו.

עליהן. בפסק.

פסוק ט
מכם. הכ"ף דגושה.

פסוק י
בני לוי. הבי"ת רפה.

פסוק יא
תלונו. תלינו ק'.

פסוק יג
תשתרר עלינו גם השתרר. שניהם בסי"ן שמאלית.

פסוק יד
הביאתנו. בס"א כ"י וגם בכמה ספרי הדפוס הה"א בחטף סגול בספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים קדמונים בחטף פתח.

ותתן לנו. מקף באמצע לא קדמא במלת ותתן.

נעלה. העי"ן בחטף פתח.

פסוק כא
ואכלה. בספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים ישנים הלמ"ד בסגול.

פסוק כב
אלהי הרוחת. מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תניינא ודכותיה יפקד ה' אלהי הרוחת ועיין זוהר פרשת זו סוף דף קע"ו.

ועל. בלא מקף.

כל. במקף.

פסוק כו
וידבר אל העדה לאמר. אזלא בדל"ת.

פסוק כז
דתן. הדל"ת דגושה.

פסוק כט
האדם יפקד. גלגל בה"א.

פסוק לג
וכל אשר. השי"ן במאריך לא בדרגא.