פסוק א
חקת פתוחה.

וידבר ה'. בזקף קטון.

פסוק ב
ויקחו אליך פרה. הפ"א רפויה שהתרסא שבסוף התיבה אעפ"י שנגינתה קרובה לתלשא אין לה דין מפסיק.

אין בה מום. במאריך ובמקף.

לא עלה עליה על. חסר וא"ו ועיין בספר הזוהר ובפסיקתא דר' טוביהו אשר לא עלה עליה על חסר וא"ו על כתיב ומכאן אמרו לא עול ממש אלא אפילו כל שהו כדתנן פ' ב' דפרה רכב עליה נשען עליה נתלה בזנבה עבר בה את הנהר קיפל עליה את המוסרה נתן טליתו עליה פסולה ועיין בס' פענח רזא.

פסוק ז
הכהן ורחץ בשרו. ד' חסר את על פי המסורת פ' מצרע.

ואחר יבא. בהעתק הללי יבא ירושלמי יבוא עכ"ל. ובכל הספרים חסר שאינו מן ז' מלאים ע"פ המסורת וסימנהון במ"ג פרשת אחרי מות וכן כתב הרמ"ה ז"ל.

פסוק ח
במים ורחץ בשרו במים. ד' חסר את וסימן נמסר במ"ג פרשת מצרע.

פסוק ט
והיתה. הוא"ו בגעיא.

פסוק יב
השלישי השלישי. שניהם בתביר.

פסוק יג
כל הנגע במת וגו' את משכן ה' טמא. סימן כל הנגע את משכן ה' טמא. ואיש אשר יטמא. את מקדש ה' טמא. ואפ"ס והחנים לפני המשכן. שמרי משמרת המקדש פרשת במדבר.

פסוק טו
אין צמיד. במקצת מדוייקים האל"ף בלא מאריך וכן נראה בחילופים לב"א.

פסוק טז
או במת. הבי"ת רפה.

פסוק יח
הנפשות. הנו"ן דגושה.

הנפשות. בהעתק הללי הנפשות ירושלמי הנפשת עכ"ל. וגם בתיקון ס"ת ישן ראיתי מחלוקת בזה אבל בכל הספרים שלנו מלא כמ"ש בסוף אחרי מות.

פסוק כא
והיתה להם לחקת עולם. ב' פסוקים מטעים כמ"ש בפרשת אחרי מות סימן ט"ז.

הנדה. הדל"ת דגושה.