פסוק א
העדה. הה"א ראשונה באזלא ע"פי המסורת.

פסוק ג
ויאמרו לאמר. מאריך ביו"ד במקצת ספרים לא בוא"ו ובס"ס איננו לא בוא"ו ולא ביו"ד.

פסוק ה
העליתנו. הה"א בסגול.

פסוק ו
אליהם. בהעתק הללי אליהם ירושלמי אלהם ע"כ. ובכל הספרים מלא והוא חד מן י"ז מלאים בתורה וסימן נמסר במסרתא רבתא.

פסוק ז
לאמר. הלמ"ד דגושה.

פסוק ח
הסלע. הסמ"ך דגושה.

פסוק ט
ויקח. הקו"ף דגושה.

פסוק יב
בני. הבי"ת דגושה והנו"ן בצירי.

פסוק טז
ויצאנו. בהעתק הללי ויצאנו ירושלמי ויוציאנו עכ"ל. ובכל ספרים מדוייקים חסר דחסר גם בעל הטורים כתב שהוא חסר יו"ד וכן במסורת ג' ומשתנין בכתבהון וסימן וישלח מלאך ויצאנו כתיב חסר דחסר ואמרת לבנך עבדים דפרשת ואתחנן ויציאנו כתיב חסר וא"ו ומלא יו"ד ארמי אובד אבי ויצאנו כתיב מלא וא"ו וחסר יו"ד כך היא הגירסא הנכונה וכן ראיתי במסורת כ"י פרשת כי תבא וכן מצאתי אחר כך בהרמ"ה ז"ל ובסוף דבריו כתב כללא דמילתא כולהון חסרים יו"ד לבד מן מציעא דמלא יו"ד וכולהון חסרים וא"ו לבד מבתראה דמלא וא"ו ושגגה יצאה מלפני המדפיס בפסוק כאן ובפרשת כי תבא וגם במה שמסר בפרשת ואתחנן ולא צדקו דבריו כי אם במסורת כאן.

קצה גבולך. הגימ"ל רפה.

פסוק יז
ושמאול. בהעתק הללי ושמאול ירושלמי ושמאל ע"כ. וכן בתיקון ס"ת ישן מצאתי זה המחלוקת אבל בכל ספרים שלנו מלא באל"ף וא"ו ובמ"ג כתיב עליו כן דינו וכ"כ הרמ"ה ז"ל אם השמאל ואימנה מלא אל"ף וחסר וא"ו וכל לישנא דשמאל באורייתא דכוותא בר מן חמשה מלאים דמלאים מלא אל"ף ומלא וא"ו בתריה וסימן לא נטה ימין ושמאול דאדום פרשת חקת לנטות ימין ושמאול דבלעם ימין ושמאול דסיחון דפרשת דברים והיתה עמו וקרא בו דלבלתי רום לבבו דשופטים. ימי' ושמאול דברכות דכי תבא ושארא לישנא באורייתא מלא אל"ף וחסר וא"ו כתיב ואית נוסחי דכתיב ימין ושמאול דלבלתי רום לבבו חסר וא"ו עכ"ל. ובכולהו ספרי דאתו לידן מלא.

פסוק יט
בַּמְסִלָּה. כן כתיב.