פסוק ב
ויעש בלק כאשר דבר בלעם. סימן קדמאה כאשר דבר תניינא כאשר אמר ואפ"ס וידבר ה' אל משה לאמר.

פסוק ז
לי. בדגש.

פסוק ח
אקב. הקו"ף בדגש.

קבה. הקו"ף רפה.

פסוק ט
ומגבעות אשורנו. מלת ומגבעות מלא וא"ו בכולהו ספרי וכן כתב הרמ"ה ז"ל ומגבעות אשורנו מלא וא"ו ודכותיה ועל הגבעות דאבד תאבדון ע"כ. ובספר הזוהר דף ר"ג ע"ב במתיבתא עילאה ומגבעת חסר בלא וא"ו ובמתיבתא דרקיעא ומגבעות שלים כאן וא"ו ע"כ. אצטערנא כל יומאי על מאי דחזינן בכמה דוכתיה על פלוגתיה טובא בין מארי דתלמודא דאגדתא ומארי דמסראתא בחסירי ויתרי והשתא דאתחזי לי הדין לישנא דהאי ספר' קדישא אמינא דילמא מאן יזכי נמי למינדע מאי ניהו מתיבתא עילאה ומתיבת' דרקיעא ואוריי' היכי כתיבא בהני מתיבתי יזכי נמי למינדע טעמי דהלין פלוגתי דרבנן קשישי דחכמת אלהין אשתכחת בהו הוו בקיאי ברזי עילאי דהנך מתיבתי ואינהו דאמרי כחדא מינייהו ואיתא להאי ואיתא להאי ולא פליגן אהדדי וסייעתא למילתא מלישנא דרעיא מהימנא בסדרא דנשא גבי כלות משה דאף ע"ג דידעי רבנן דמלת כלות מלא באורייתא לא מימנעי למידרש ולמימר כלת כתיב כדכתיבנא בדוכתיה ומלין אילין סתימין וטמירין ולא אתמסרו אלא לקדישי עליונין דרזי דחכמתא נהירין להו ואנן בהימנותא דילן ניזיל עד דייתי זימנא דיתפקחון עיננא לאסתכלא בחכמתא עילאה יהא רעוא דיהא חולקנא עם אינון דיזכון למחמי ארחין סתימון דאורייתא קדישתא ואורחוי דאלהא רבא קדישא ועילאה.

ישכן. חסר וא"ו בכל ספרים כ"י מדוייקים ואף בדפוס ישן וכן במ"ג כל לישנהון חסרים בר מן י' מלאים ואין גם אחד מהם בתורה וכן מסר הרמ"ה ז"ל וישכן באהלי שם. חסר וא"ו כתיב. ודכותא על פני כל אחיו ישכן חסר וא"ו. וכל ישכן באורייתא דכותא. וישכן כבוד ה'. חסר וא"ו כתיב דכותא. וכן וישכן באורייתא דכותא חסר. אישתכח השתא דכל לישנא דישכן באורייתא בין דנסיב וא"ו בריש תיבותא בין דלא נסיב וא"ו בריש תיבותא כולהון חסרים וא"ו בין כ"ף לנו"ן.

פסוק יג
אליו בלק. הבי"ת דגושה.
לך נא. חד מן ג' בלישנא הליכה חסר ה"א דבכ"ף פשוטה כתיב.

אשר דתראנו. בספרים כ"י בגלגל לא במקף.

פסוק טז
ויקר. הקו"ף דגושה.

פסוק יז
עלתו. גלגל בעי"ן.

פסוק יח
ושמע. בספרים כ"י מדוייקים הוא"ו במאריך והשי"ן בחטף פתח וכן כתוב במכלול דף ס"ג ובמסורת ה' קמצין וסימן קום בלק ושמע קרב אתה ושמע דואתחנן הטה ה' אזניך דמלכים וחברו דישעיה הטה אלהי אזנך דדניאל וכולן הוא"ו מתוגה והשי"ן בחטף פתח כן כתוב בספר דקדוק ישן ועיין מה שאכתוב בשופטים ה' על ושבה שביך.

פסוק יט
ויכזב. הזי"ן דגושה.

פסוק כג
כי לא נחש ביעקב. בירושלמי פרק במה אשה א"ר לוי כל המנחש סופו לבוא עליו. ומה טעמא כי לא נחש ביעקב כי לו נחש. משמע דדריש לא באל"ף כמו לו בוא"ו אבל אין זה מן ט"ו דכתיבין באל"ף וקריין בו"או. וכן בבבלי פרק ארבעה נדרים פריך והא בלמ"ד אל"ף כתיב ומשני אלא מדה כנגד מדה ועיין מה שאכתוב בישעיה ס"ג גבי בכל צרתם לא צר.

מה פעל. בס"א כ"י הטעם בפ"א וכן נראה מחילופי הדפוס שזה דעת בן אשר אך ברוב הספרים הטעם בעי"ן וכן מצאתי בחילופים כ"י לבן אשר.

פסוק כה
גם קב גם ברך. הגימלי"ן בדגש.

תקבנו. הקו"ף בחטף קמץ.

פסוק כז
לכה נא. הנו"ן בדגש.

פסוק כח
ויקח. הקו"ף בדגש.

פסוק כט
ושבעה אילם. בתיקון ספר תורה ישן אילם ל"א אילים דראש הפעור מלא ע"כ. וזה ברור מן המסורת דמלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה שכן נמסר בסדר תצוה ד' מלאים דמלאים בתרין יודי"ן וכל שארא כתי' האילם אילם חסר יו"ד בתראה ומלא יו"ד קדמאה ואין זה מן הארבעה וכן מסר הרמ"ה ז"ל.