פסוק א
ותקרבנה. בגריש לא בשני פשטין.
צלפחד. ברביע לא בזקף קטן.

בן יוסף. הבי"ת רפה.

פסוק ג
אבינו מת במדבר. הא טעמא לעילא אריך מלה ומשיך לה זיל קרי בזוהר פרשת בלק דף ר"ה.

פסוק ה
משפטן. נו"ן רבתי וכן מצאתי במסרות כתובי יד מאלפ"א בית"א רבתית ובחומש כ"י קדמון לית ונו"ן רב ולית כתיב כן והטעם לפי שאמר משה ממני ילמדו הכל שתליתי הדבר ברב גדול עכ"ל. וטוב מזה יש לומר שנו"ן משפטן רבתא לפי שנעלם ממשה שער הנ' כדאיתא בפ"ק דראש השנה ובפ"ד דנדרים נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה מסיני חסר א' שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים וכן כתוב בספר נשמת שבתאי הלוי שער י"ב.

פסוק ו
משה לאמר. הלמ"ד דגושה.

פסוק יג
וראיתה אתה. דין לחוד מלא יו"ד וה"א בסוף תיבותא וכל לישנא באורייתא חסר ה"א.

פסוק יד
צן. השני טעה המדפיס שכתבו מלא יו"ד והוא עצמו מסר בפסוק כל צן חסר וכל סין מלא וכן מסר הרמ"ה ז"ל.

פסוק יח
ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע וגו'. אין כאן תחלת פרשה לא פחותה ולא סתומה. ובספר תגי כתוב וידבר דיפקד ויאמר דקח לך סתומה ע"כ. ואין אנו נוהגים כן וגם הרמב"ם ז"ל לא מנאה.

פסוק יט
לפני. בפשט.

ונתתה. בה"א לבסוף בהעתק הללי ובכל ספרים מדוייקים והמדפיס טעה לעשותו חסר ולא נתן את לבו למה שמסר בסדר תרומה ונתת כ"ט חסרים ואין זה במניינם ועיין מ"ש בסדר תצוה.

פרק כח
פסוק ג
ואמרת להם זה האשה. סימן כל אורייתא ואמרת אליהם בר מן חד ואמרת להם זה האשה וחד באורייתא ואמרתם אליהם דדברו אל בני ישראל דזב וע"ש במסורת.

פסוק ה
כתית רביעת. בהעתק הללי כתוב רביעת וחברו וכן הוא בכל ספרים מדוייקים מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה והכי מוכח במסורת דסוף יחזקאל וכמ"ש בפרשת שלח לך והמדפיס טעה שכתבו בהפך.

פסוק ו
העשיה. היו"ד רפה.

פסוק ט
וביום השבת. פתוחה.

תמימם. התי"ו דגושה.

פסוק י
ונסכה. הסמ"ך בשוא.

פסוק יא
חדשיכם. החי"ת בקמץ לבד.

פסוק טז-יז
פסח לה' ובחמשה עשר וגו'. עיין מ"ש בפרשת כי תשא בויחל משה בשם התוספות.

הזה. הזי"ן בדגש.

פסוק יט
תמימם דפסח. וכן תמימם דשבועות ודראש השנה כולם מלאים יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה כחביריהם וכ"כ הרמ"ה ז"ל שנים תמימם דתצוה מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד תניין כתיב וכל תמימם באורייתא דכותייהו והמדפיס נשתבש באלו ולא הלך בדרך תמים כי במסורת תלים ל"ז וריש משלי נמסר כל תמימם דבעירא חסר יו"ד בעקבא בר מן חד ואיל מן הצאן תמימים יעשו (יחזקאל מ"ג) וכל דגברי מלא בר מן חד יודע ה' ימי תמימם.

פסוק כד
על עולת התמיד דפסח. בהעתק הללי ובמנחת כהן נמסר לית מלא בתורה ובמסרה קטנה כתיב עליו ג' מלא בלישנא ועיין סימנם ביחזקאל מ"ו והא והא איתא וכן כתב הרמ"ה ז"ל עולת תמיד דפסח דכאלה תעשו ליום מלא וא"ו כתיב וכל שאר אורייתא עלת חסר וא"ו כתיב.

פסוק כו
בהקריבכם. אין בבית געיא בספרים מדוייקים וגם בקצת דפוסים.

בשבעתיכם. טרחא בעי"ן ובלא מאריך בשי"ן.

פסוק כז
עולה דבכורים. בהעתק הללי מסור עליו לית מלא בתורה וכן הוא בהרמ"ה ז"ל. ובמסורת ובפסיקתא דר' טוביהו למה עולה שבעצרת מלא ללמדך שבששה בסיון ניתנה תורה ועצרת חלה להיות בששה בסיון ולא כמו שאמרו התועים עצרת לאחר השבת כל זמן שיבא וכן בבעל הטורים.

פסוק כח
ומנחתם דשבועות. טעה המדפיס לעשות כאן פיסקא ואמר שהיא סתומה כי בכל הספרים אין כאן פיסקא כלל.

פסוק ל
שעיר עזים. מסור בכורים וכפורים שעיר וכולם ושעיר ובפסיקתא דר' טוביהו למה נאמר בי"ה ובעצרת שעיר ולא נאמר ושעיר כמו בשאר המועדות מקיש עצרת לי"ה מה י"ה יום מתן תורה אף עצרת יום מתן תורה מפני שלוחות הראשונות ניתנו בי"ה ועשר' הדברות נאמרו בעצרת וכדי להוצי' מלבן של צדוקי' שאומרים מתן תורה לא היה בעצרת לכן הקשו זה בזה בשעיר שעיר.

שעיר עזים אחד לכפר עליכם. בכל הקרבנות כתיב חטאת ובעצרת אין כתיב חטאת אמר להם הקב"ה מכיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם. ירושלמי פרק בתרא דר"ה ובמדרש חזית פסוק כמגדל דוד מסיים בה ללמדך שלא היה בידם לא חטא ולא עון ועיין עוד ברעיא מהימנא דפרשת אמור דף צ"ז.