מנחת שי, במדבר פרק כט
פסוק א
ככל אשר צוה ה' את משה. בקצת ספרים אל משה ובס"ס את.
פרשת מטות
פסוק ב
מטות. פתוחה.
פסוק ג
לאסר. האל"ף בשוא לבדו בספרים כ"י וגם בדפוסים קדמונים.
פסוק ה
וקמו. השני הגלגל בקו"ף.
פסוק יג
אתם. בפסק ובתי"ו גלגל.
אישה ביום שמעו. השי"ן בקמץ.
פסוק יד
לענת. בהעתק
הללי לענת
ירושלמי לענות ע"כ. ובכל הספרים חסר וכ"כ
הרמ"ה ז"ל לית חסר וחד מלא למנצח על מחלת לענות.
פרק לא
פסוק ב
אחר תאסף אל עמיך. זה א' מהמקראות שקראו חכמים עטור סופרים כמ"ש סוף פרשת בהעלתך.
פסוק ו
ואת פינחס. כל אורייתא מלא יו"ד ועיין מ"ש בשמואל א'.
פסוק ח
ואת דמלכי מדין. במקף לא בתלשא והאל"ף בסגול כן הוא בכ"י.
הרגו. הגימ"ל רפה.
פסוק יב
ירחו. כל אורייתא בצירי הרי"ש וסי' ושכן חרֵרִים עיין במ"ג סוף מלכים.
פסוק כב
את הנחשת. את במאריך ובמקף בספרים כ"י אף שאין נר' כן בחילופים.
פסוק כז
וחצית את המלקוח. וחצית מלעיל בשני פשטין לקריאת ב"א שאנו סומכים על קריאתו וכ"כ ה
מכלול משקל פעלת והגהת
לוית חן שער ג' פרק י"ט שלא כדברי
בעל מנחת כהן שכתב לחוד בטעם מלרע.
פסוק כח
והרמת מכס. הקדמא בתי"ו ברוב ספרי הדפוס ובכל כ"י.
פסוק לב
בזזו בשוא לבד כמנהג קצת ספרים וכמנהגנו וכן חברו שבסמוך.
פסוק לה
מן הנשים. בלא קדמא בנו"ן.
אשר. במאריך לא בטפחא.
פסוק לו
ותהי המחצה וגו' ושבעת אלפים. סי' קדמאה דותהו המחצה אלף ושבעת אלפים תניינא דותהי מחצת אלף שבעת אלפים וסימן ושתי המלכה.
פסוק נ
קרבן. בקמץ לבד.
כלי זהב. בחירק והוא חד מן ז' מטעים דסבירין בצירי וסימן נמסר במסרא רבתא.
פסוק נב
אלף שבע מאות. ג' דמטעים דסבירין ושבע בוא"ו וסימן נמסר במסרא רבתא.