מנחת שי, במדבר פרק לא
פסוק ב
אחר תאסף אל עמיך. זה א' מהמקראות שקראו חכמים עטור סופרים כמ"ש סוף פרשת בהעלתך.
פסוק ו
ואת פינחס. כל אורייתא מלא יו"ד ועיין מ"ש בשמואל א'.
פסוק ח
ואת דמלכי מדין. במקף לא בתלשא והאל"ף בסגול כן הוא בכ"י.
הרגו. הגימ"ל רפה.
פסוק יב
ירחו. כל אורייתא בצירי הרי"ש וסי' ושכן חרֵרִים עיין במ"ג סוף מלכים.
פסוק כב
את הנחשת. את במאריך ובמקף בספרים כ"י אף שאין נר' כן בחילופים.
פסוק כז
וחצית את המלקוח. וחצית מלעיל בשני פשטין לקריאת ב"א שאנו סומכים על קריאתו וכ"כ ה
מכלול משקל פעלת והגהת
לוית חן שער ג' פרק י"ט שלא כדברי
בעל מנחת כהן שכתב לחוד בטעם מלרע.
פסוק כח
והרמת מכס. הקדמא בתי"ו ברוב ספרי הדפוס ובכל כ"י.
פסוק לב
בזזו בשוא לבד כמנהג קצת ספרים וכמנהגנו וכן חברו שבסמוך.
פסוק לה
מן הנשים. בלא קדמא בנו"ן.
אשר. במאריך לא בטפחא.
פסוק לו
ותהי המחצה וגו' ושבעת אלפים. סי' קדמאה דותהו המחצה אלף ושבעת אלפים תניינא דותהי מחצת אלף שבעת אלפים וסימן ושתי המלכה.
פסוק נ
קרבן. בקמץ לבד.
כלי זהב. בחירק והוא חד מן ז' מטעים דסבירין בצירי וסימן נמסר במסרא רבתא.
פסוק נב
אלף שבע מאות. ג' דמטעים דסבירין ושבע בוא"ו וסימן נמסר במסרא רבתא.