פסוק א
כלות משה. במדרש רבה ובפסיקת' כלת כתיב ביומא דעלת כלתא לגננא (נ"א לגנונה) (פירוש ביום שנכנסה כלה לחופת') גם במדרש ילמדנו לכך כתיב ויהי ביום כלת חסר וכן הוא בספר הזוהר בפרשת ויחי דף רל"ו ובפרשת ואלה שמות דף ה' ופרשת ויקרא דף ד' ופרשת פינחס דף רכ"ו ברעיא מהימנא ובדוכתי אחריני כדבעינן למימר קמץ ובריקאנטי כן ראיתי חסר במקצת ספרים גם הרמ"ה ז"ל כתב פליגי ביה נוסחי ומסראתא אית נוסחי דכתיב מלא ומסרן עליה כולהון מלאין בר מן א' חסר ויהי ככלת השטרים דמסר עליה לית כותיה וחסר ואית נוסחי דכתיב חסר ומסרן עליה דחסר הוא ודרשא מסייעא למאן דאמר חסר ע"כ. וא"ת תפס לעיקר כמאן דאמר מלא שכן מצא בהללי ובמצריים ובספרים מדוייקים קדמונים מכמה מאות שנים וכן כתב המאירי וס' שמן ששון ובכל המסרות כתוב כלם מלא בר מן חד ככלת השטרים וכן כתב בעל מנחת כהן וכן העידו חכמי בורגוש שגם הרמ"ה כתבו בספרו מלא. וכתוב בספר גור אריה ככלה הנכנסת לחופה וכו'. ואע"ג שבכל הספרי' נכתב כלות בוא"ו הכי פירושו מדכתיב כלות ולא כתיב ביום כילה להקים המשכן אלא לדרוש לשון כלה והא דקאמר כלות כתיב רוצה לומר שלא כתיב כילה שאז לא נוכל לדרוש לשון כלה שהרי יש יו"ד בין הכ"ף ובין הלמ"ד אע"ג שאין היו"ד כתובה כיון שהחירק הוא במקום היו"ד כאילו היו"ד כתובה אבל עכשיו שכתב כלות נוכל לדרוש לשון כלה עכ"ל. ועיין בתשובות הרמב"ן ז"ל סימן רל"ב ובתשובת הרשב"א ז"ל הובאה בב"י על טור י"ד סוף סימן רע"ה ומ"ש בפרשת בא גבי ונתנו על שתי המזוזת. והרמ"ע ז"ל בחיבורו הנקרא מאה קשיטה כתב כי ראוי היה לכתוב כלת משה ונכתב כלות כי נטל רשות להעלים הסוד שלא להחזיק טובה לעצמו וכו' ע"ש. וגם במאמר אם כל חי סימן ל"ה כתב שכן שמע מהמקובל האלהי מוהר"ר יצחק אשכנזי ז"ל. עוד כתב שם בספר מאה קשיטה שכן היה ראוי לכתוב הפילגשם ונכתב הפילגשים היא היו"ד שנטלה מן הושע בן נון בריש פרשת שלח לך והלא כבר קרא לו משה יהושע במלחמת עמלק וכו' וכן מעברים עם ה' דבני עלי מעבירם כתיב וכיוצא בו לא תימא שחלקו בעלי הגמרא עם ספרי המסורת אך העידו בגמ' על מקומות מיוחדים כי נעו מעגלותיה של תורה ואנחנו לא נדע וילמד סתום מן המפורש עכ"ל. ודברי הזוהר בסוף פרשה זו וברעיא מהימנא פרשת פינחס דף רנ"ד צדקו יחדו עם מה שכתבתי שגם הם דרשוהו כלת חסר ובתר הכי אמרינן ברעיא מהימנא פרשת פינחס דאע"ג דכתיב כלות מלא דרשינן ליה כאילו נכתב חסר דאית להו לרבנן רשותא למעבד הכי ועל כל פירושין דיכלין למעבד לקשטא כלה בתכשיטין דילה קב"ה מצי למעבד כמה דימרון ולמהוי מאמין לון הה"ד על פי התורה אשר יורוך משל לאומן דחתך מאני לבושין דמלכותא ועבד מנהון חתיכן סגיאן אינון דידעין אתרין דחסרין אילן חתיכות או אלין דמשתארין אינון מתקנין לון לבושין ושווין אינון חתיכות דאיתוספן באתר דמעיטין וחתיכות דאינון מעטין מוסיפין עלייהו והאי איהו על פי התורה אשר יורוך ע"כ ע"ש. וזה כלל גדול בתורה ישמע חכם ויוסף לקח לקיים כל דברי חכמים דכולהו הוו דייקי טובא בקראי ונבון תחבולות יקנה. ועיין עוד מ"ש בס"ד בפ' בלק אצל ומגבעות אשורנו בסימן כ"ג.

פסוק ב
המטת. בהעתק הללי המטת ירושלמי המטות ע"כ. ובכל הספרים חסר והוא חד מן ג' חסרים ע"פ המסורת וכן מסרה הרמ"ה ז"ל.

על הפקדים. קו"ף צריכה ליגע ועיין מ"ש בפרשת כי תשא על בקמיהם.

פסוק ג
שש עגלות צב. במקרא גדולה כתוב עליו ג' חסר ופלוגתא עליה כי אמרי עֲגלות ע"כ. ואנחנו לא שמענו ולא ראינו בו מחלוקת כי בכל הספרים בסגול. וכן כתב בעל הלשון שהשם ואופן עֲגלֹה (הוהוא הקבוץ וקבוצו ויתן להם יוסף עֲגלות ובסמיכות שש עֶגלת צב. וענין אחר עֵגל בן בקר וקבוצו עֲגלים. ולנקבה עֶגלה וקבצו עֲגלות ובסמיכו' לְעֶגלות בית און (הושע י').

ושני עשר בקר. עיין מ"ש בפרשת תצוה סימן כ"ח.

ויקריבו אותם לפני המשכן. סימן דין דויביאו לפני המשכן תניינא דויקריבו לפני המזבח ואפ"ס אשר על המשכן ועל המזבח.

לפני. אין בנו"ן דגש.

פסוק ד
ויאמר דקח מאתם. אין בו פיסקא.

פסוק ה
ונתתה אותם אל הלוים. בחומש סביוניטא כתוב יש ספר אותם ללוים ע"כ. ואין לחוש להם כי בכל המדתייקים כתוב אל הלוים.

פסוק ו
העגלת. העי"ן בשוא ופתח.

פסוק ז
את שתי העגלות. במדוייקים ובהעתק הללי ועל פי המסורת מלא וא"ו וכן כתב הרמ"ה ז"ל ז"לש קחו לכם מארץ מצרים עגלות מלא וא"ו כתיב וכל עגלות העגלות בעגלות באורייתא דכותא מלא בר מן ב' חסרים וא"ו וסימן ויקח משה את העגלת. ואת ארבע העגלת. שש עגלת צב חסר וא"ו כתיב ואית דמסרי תלתא חסר בלישנא ויקח משה את העגלת. ואת ארבע העגלת. שש עגלת צב. ומסורת דמסר העגלות תרין מלאים כתוב העגלות קא חשיב שאר לישנא לא קא חשיב וסי' וירא את העגלות את שתי העגלות ותמניא כתיב באורייתא בלישנא תרין עגלות ומלאים וחד בעגלות ומלא וארבעה העגלות תרין מלאי' ותרין חסרים כדאמרן וחד עגלת צב חסר.

פסוק ט
ולבני קהת. הקו"ף בשוא.

פסוק י
ויקריבו הנשיא' את קרבנם. במסורת הדפוס כתוב הנשיאים ד' כתיב כן ור"ל הנשיא' וכן נמסר בסוף לך לך ג' הרמ"ה ז"ל כתב ד' כתיב מלא יו"ד קדמאה קדים לאלף וחסר יו"ד תניין בלישנא באורייתא.

פסוק יא
ליום. שניהם היו"ד בדגש.

פסוק יג
וקרבנו. בכל השבטים כתיב קרבנו ובנשיא יהודה כתיב וקרבנו ומדרשי אגדה רבי' בבמ"ר פ' י"ג.

משקלה. על הה"א סגולתא.

מזרק. בס"ס הרי"ש קמץ וכן חביריו ומסורת עליהם כולם קמץ. ובמכלול דף רכ"ה בא בפתח מבלי הסמיכות ובספר ירושלמי מזרק קמץ עכ"ל.

פסוק יז
עתודים דנחשון. בהעתק פירארה חסר וא"ו כחביריו שבענין וטעות הוא שכ"כ בהעתק הללי עתודים דיהודה מלא וכן כתב בעל הטורים והכי נדרש במד"ר כנגד ו' דברים שנתחדשו באותו היום בעולם וכנגד דוד שעמד ממנו שנתברך בו' ברכות וכנגד ו' בנים שהיו לנחשון בעלי שש ברכות גם במסורת הרמ"ה ז"ל והנה העתדים העלים על הצאן חסר וא"ו ומלא יו"ד כתיב וכל עתדים באורייתא דכותא בר מן ב' מלאים דמלאים דנחשון ודחמאת בקר וסימנהון עתודים חמשה דנחשון. בני בשן ועתודים. וכל שארא עתדים כתיב חסר וא"ו ומלאים יו"ד וכן נמסר במסורת שלנו ובספרי זוטא.

נחשון. אין בנו"ן מאריך. כל הנקודות והטעמים שבפסוקי נחשון כך הם בכולם אין הפרש בניהם.

פסוק יח
נשיא יששכר. בכל השבטים כתיב נשיא חוץ מיהודה ודרשו עליו בבמ"ר פ' י"ג ושפל רוח יתמך כבוד ועיין עוד שם אחרי כן.

פסוק יט
הקרב. חסר יו"ד עפ"י המסורת והמדרשים עיין בפי' רש"י ובמדרש רבתי ובמדרש תנחומא הקרב את קרבנו חסר שהיה רחוק ונתקרב לבא וכל כך למה על שהיו ידועים בתורה שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ללמדך שכולם מסכימים הלכה על פיהם. ובמסורת כל הקריב באורייתא מלא יו"ד ודין חסר.

פסוק לו
שלמיאל. וכן חברו אין מאריך בלמ"ד בס"ס.

צורישדי. חדא מלה כתיב ומלא דמלא מלא וא"ו ומלא יו"ד הרמ"ה ז"ל. ובמסורת כל שמות השבטים מלה חדא כתיב וקריא כמו שכתבתי פעמים בפרשת במדבר.

פסוק מה
פר אחד דאליסף. ב' מלין הן.

פסוק מח
אלישמע. בלא מאריך בלמ"ד בס"ס.

פסוק עב
ביום עשתי. כל מניינא בַיום בר מן ב' בְיום וסימן ביום עשתי ביום שנים עשר.

עשתי. בגלגל לא במקף.

פגעיאל. חדא מלה כתיב ומלא כתיב ומלא יו"ד וכל אורייתא דכותא הרמ"ה ז"ל.

פסוק עח
שנים עשר. בגלגל לא במקף.
בן עינן. שניהם מלאים יו"ד וכ"כ הרמ"ה ז"ל אחירע בן עינן מלא יו"ד כתיב וכל אורייתא דכותא וכל שום אתרא דכותא.

פסוק פה
הקערה האחת. בגיליון אחד מספרי ספרד נכתב בצדו ספרים אחרים הקֳערה בחטף קמץ גם במקרא גדולה יש הערה מזה החילוף אבל בספרים שלנו הקו"ף בשוא לבדו וכן כתב בשרשים שרש קער.

פסוק פז
אילם שנים עשר. מלת עשר בפשט לא בזקף קטן.

ושעירי עזים שנים עשר. אין בשי"ן געיא.

פסוק פט
מועד. המ"ם בלא דגש.

ארן. בהעתק הללי ובספרים מדוייקים חסר וא"ו והוא חד מן ג' חסרים ע"פ המסורת וסי' נמסר במ"ג סוף פ' תצוה.