פסוק ג
העלה נרתיה. בס"ס אין בגו"ן מאריך.

פסוק ד
עד ירכה עד פרחה. חד מאל"פא בית"א מן כ"ב לא נסבין וא"ו בריש תיבותא ומטעון בהון וסימן במסרה רבתא.

פסוק ו
הלוים. הה"א בלא קדמא ובלא מאריך וכן בספרים כ"י כולם בלא מאריך כמ"ש בפרשת במדבר סימן א'.

פסוק טז
נתנים המה לי. עיין מ"ש בפרשת במדבר סימן ג' אצל המה לו.

פסוק יז
כל בכור. כ"ף כל רפה וכן השני שבפסוק.

פסוק יט
ואתנה את הלוים נתנים וגו'. בדין פסוק ה' פעמים ישראל ואהרן והלוים כנגד ה' ישראל שעומדים בכל שבת בס"ת וכהן ולוי.

פסוק כ
להם בני ישראל. שבסוף פסוק בלא מקף באמצע.