מנחת שי, במדבר פרק ט
פסוק א
משה במדבר סיני. בי"ת ראשונה רפה.
פסוק ו
ויהי אנשים. ד' סבירין ויהיו.
פסוק י
רחקה. דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא וכלהו אתיין לאחזאה מלה עיין בספר ה
זוהר וב
מדרש רבה פרשת במדבר נקוד על חי"ת רחקה וכו' וכן ב
אבות דר' נתן פ' ל"ג אבל ב
מסכת פסחים פ' מי שהיה טמא אמר ר' יוסי לפי' נקוד על ה' וכו' והכי איתא ב
ירושלמי וב
מסכת סופרים ו
בספרי וכן מעידות כל המסורת גם בעל א"ת כתב שאין נקוד אלא הה"א וכתב ה
רמב"ן ז"ל ויתכן שטעם הנקודה שהיא דרך רחוקה לו בעשיית הפסח לא רחוקה ממש ועיין בפי' ר"ע ז"ל.
פסוק יא
על מצות ומררים. זוהר פ' בא דף מ"א פקודא דא למיכל האי פסח על מצות ומרורים מצת כתיב ע"כ. ואולם בכל הספרים מלא וא"ו וכן דינו מכח המסורת כי אין זה מן ד' חסרים שבאו במסורת פרשת בא ועיין עוד מ"ש שם.
פסוק יד
ולגר. הגמ"ל דגושה.
פסוק יט
ובהאריך. בספרים כ"י מדוייקים המאריך בוא"ו לא בה"א וכן הוא לב"א.
פסוק כ
יחנו ועל פי. החי"ת בחטף פתח.
פסוק כא
מערב עד בקר. בתיקון ס"ת ישן מערב עד בקר. במפתח ועד ע"כ ובכל ספרינו בלא וא"ו.
פסוק כג
על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו את משמרת וגו'. זהו אחד מן ד' פסוקים שיש בהם ד' פעמים שם קודש וסימן מסרתי בד"ה א' י"ד.