[רש"י (ב) באתת - כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה [ת] תלויה בו. צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו.
דבר אחר:
באותות לבית אבותם - באות שמסר להם יעקב אביהם [א] כשנשאוהו ממצרים, שנאמר (בראשית נ, יב) ויעשו בניו לו כן כאשר צום, יהודה ויששכר וזבולן ישאוהו מן המזרח, וראובן ושמעון וגד מן הדרום וכו', כדאיתא בתנחומא [במדבר יב] בפרשה זו:
מנגד - מרחוק מיל [ב], כמו שנאמר ביהושע (יהושע ג, ד) אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה, שיוכלו לבא בשבת, משה ואהרן ובניו והלווים חונים בסמוך לו:]

אות ת
ופירוש לבית אבותם, הם שמות אבותם המפותחים בחושן, ולפי שפירש זה דחוק שפירש על לבית אבותם, לכן אמר דבר אחר וכו' ולפירוש דבר אחר קשה מלת דגלו באותות לבית אבותם, לכך צריך גם לטעם ראשון.

אות א
פירוש ולפי זה צריך לומר דגל לשון קביצה, כמו: ודגלו עלי אהבה, כלומר וכל דגל היה גבי קביצתו. מצאתי.

אות ב
ואם תאמר לעיל בפרשת יתרו פירש רש"י נגד ההר למזרחו. כל מקום שאתה מוצא נגד פנים למזרח, ומשמע אפילו סמוך. ויש לומר דכאן כתיב סביב לאהל מועד יחנו, אם כן אי אפשר שיהיו כולם נגד מזרח, לכן פרש"י לשון רחוק. ועוד מצאתי מגזירה שוה למד נאמר כאן מנגד ונאמר להלן ותשב מנגד הרחק מה להלן רחוק אף כאן רחוק מיל, הם אלפים אמה שיוכלו לבא בשבת.

[רש"י (ג) קדמה - לפנים הקרויה קדם.
ואיזו זו?
רוח מזרחית [ג].
והמערב קרוי אחור:]

אות ג
ואם תאמר מנא ליה לרש"י? ומפרש דמערב קרוי אחור, אם כן שמע מינה דקדם הוא מזרח. (קיצור מזרחי)פירוש אחר שהה"א בסוף התיבה במקום למ"ד בתחלתה ופירוש קדם פנים יחוייב שיהיה פירוש קדמה לפנים, ותיבת מזרחה גם כן הוא למזרח. (גור אריה) ואם תאמר דלמה ליה למכתב בקרא כפל לשון קדמה מזרחה? ונראה שהכתוב מגיד לך, מפני שיהודה היה מלך ויש לו לתת לו אותו צד שהוא חשוב יותר, לכך קרוי מזרח לשון תחלה וקדימה. ואי הוה כתוב מזרחה או קדמה לחוד לא הוה ילפינן.

[רש"י (ט) ראשנה יסעו - כשרואין הענן מסתלק [ד], תוקעין הכוהנים בחצוצרות ונוסע מחנה יהודה תחלה.
וכשהולכין הולכין כדרך חנייתן [ה]: הלווים והעגלות באמצע.
דגל יהודה במזרח.
ושל ראובן בדרום.
ושל אפרים במערב.
ושל דן בצפון:]

אות ד
דקשה לרש"י והיאך היו יודעין שיסעו, שיהיו הם ראשונים בנסיעה? ואין לומר שברצונם יסעו, דהא כתיב: על פי ה' יסעו. ועל זה פירש כשרואים וכו' כתב הרא"ם ויש לתמוה, למה השמיט רש"י זכרונו לברכה מאמר משה קומה ה' וגו', ולא הזכיר רק סילוק הענן ותקיעת חצוצרות? ונראה לי, דרש"י לא בא לפרש אלא היאך היו יודעין שיכינו את עצמן ליסע, ומפרש בזה היו יודעין כשרואין וכו' אבל הנסיעה האמתית, דהיינו ההליכה לא היה עד שאמר משה קומה ה', והא דכתיב בקרא ראשונה יסעו, פירושו ראשונה היו מכינים את עצמם לנסוע, ואכתוב עוד מזה בפרשת בהעלותך אם ירצה ה' (נחלת יעקב)ואני אומר דאשתמיטתיה דהא הרב הביא גם הברייתא בפרשת בהעלותך בפסוק על פי ה' יסעו, וגם הא דעל פי שלשה היו נוסעים וכו' עיין שם.

אות ה
כמאן דאמר כתיבה הלכו, ופירש מאסף לכל המחנות דכתיב גבי דן, פירוש שכל מי שהיה מאבד דבר מאותם המחנות שכבר נסעו היה מחזיר להן. אבל אינו רוצה לומר שהיה דגל מחנה דן האחרון מכל הדגלים כמאן דאמר כקורה היו הולכין.

[רש"י (יז) ונסע אהל מועד - לאחר שני [ו] דגלים הללו:
כאשר יחנו כן יסעו - כמו שפירשתי, הליכתן כחנייתן, כל דגל מהלך לרוח הקבועה לו:
על ידו - על מקומו, ואין לשון יד זז ממשמעו, רוח של צדו, קרוי על ידו, הסמוכה לו לכל הושטת ידו. אי"ן שו"ן איש"א בלע"ז [על ידו]:]

אות ו
ופירוש בתוך המחנות, היינו מחנות ישראל שהן ד' מחנות שתים לפניו ושתים לאחריו. ולא בתוך המחנות הנזכרות לעיל, דהיינו בין מחנה יהודה ומחנה ראובן הואיל וכתיב ונסע אהל מועד אחר שני דגלים של יהודה ושל ראובן.

[רש"י (כ) ועליו - כתרגומו: [ז] ודסמיכין עלוהי.]

אות ז
ולעיל לא צריך רש"י לפרש מידי, שהרי גבי ועליו כתיב והחונים אם כן ודאי פירושו כתרגומו. אבל כאן אין כתיב כלום, רק ועליו מטה מנשה אם כן אין אני יודע פירושו לכן פירש רש"י כתרגומו.