[רש"י (יב) מגאל - מפני גואל הדם [ר] שהוא קרוב לנרצח:]

אות ר
כלומר מגואל פירוש מפני גואל הדם ומפרש ואזיל הי מקרי גואל הדם להיות ששם גואל נופל על גואל הרוצח כעל גואל הנרצח פירשו הרב ואמר שהוא קרוב לנרצח.

[רש"י (יג) שש ערי מקלט - מגיד שאע"פ שהבדיל משה בחייו שלוש ערים בעבר הירדן, לא היו קולטות עד שנבחרו [ש] שלוש שנתן יהושע בארץ כנען:]

אות ש
רצונו לומר למה ליה למכתב המנין הא מדכתיב אחריו את שלש הערים תתנו וגומר שמע מינה דשש הם אלא לומר לך שלא היו קולטות אלא עד שיהיו כל השש ביחד.

[רש"י (יד) את שלוש הערים וגו' - אף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי, השוה מניין ערי מקלט שלהם משום דבגלעד נפישי [ת] רוצחים, דכתיב (הושע ו, ח) גלעד קרית פועלי און עקובה [א] מדם:]

אות ת
ואם תאמר והרי ערי מקלט לא היו קולטות אלא שוגגין ולא מזידין ואם כן למה צריך בגלעד לשלש ערי מקלט דאין לומר דנפישי רוצחים רצונו לומר שוגגים דאין טעם בדבר היאך בא דנפישי שוגגים היו ויש לומר דודאי מזידים היו אבל לא היו שם עדים ואמרו שוגגין אנו לכך היו צריכין שלש ערי מקלט. (רא"ם). ועוד יש לומר דאיירי כענין שפירש בפרשת משפטים על והאלהים אנה לידו שהקדוש ברוך הוא מזמנם לפונדק אחד וכו' הכי נמי איירי בענין זה לפי שהיו הרבה רוצחין בגלעד שהיו מזידין בלא עדים ובארץ ישראל היו הרבה שוגגין בלא עדים מה עשה הקדוש ברוך הוא מזמנן לפונדק אחד רצונו לומר לגלעד ואותן שוגגין שמארץ ישראל הורגין אותן המזידין בשוגג כגון שיושבין תחת הסולם כענין שפרש"י שם ואם כן המזידין נהרגו והשוגגין היו גולין שם בגלעד לערי מקלט לכך צריכין שלש ערי מקלט בגלעד כמו בכל ארץ ישראל.

אות א
עקובה לשון ארב.

[רש"י (טז) ואם בכלי ברזל הכהו - אין זה מדבר בהורג בשוגג הסמוך לו, אלא בהורג במזיד.
ובא ללמד, שההורג בכל דבר צריך שיהא בו שיעור כדי להמית, שנאמר בכולם אשר ימות בו, דמתרגמינן דהיא כמסת [ב] דימות ביה, חוץ מן הברזל, שגלוי וידוע לפני הקב"ה שהברזל ממית בכל שהוא אפילו מחט, לפיכך לא נתנה בו תורה שיעור לכתוב בו אשר ימות בו.
ואם תאמר בהורג בשוגג הכתוב מדבר [ג], הרי הוא אומר למטה או בכל אבן [ד] אשר ימות בה בלא ראות וגו', למד על האמורים למעלה שבהורג במזיד הכתוב מדבר:]

אות ב
כמיסת כדי רצונו לומר כשיעור.

אות ג
כלומר מה שכתוב ואם בכלי ברזל וגו' ואם באבן יד וגומר או בכלי עץ וגו' עד ואם בשנאה וגו' דלמא מיירי בשוגג פירוש הוצרך לזה שלא תאמר בשלמא אם הוא על השוגג הוצרך לומר ואם בכלי ברזל וכל הנמשכים להודיע שבר קטלא הוא אם הורג אפילו בשוגג אבל אם הוא על המזיד מה לי ברזל מה לי דבר אחר מזיד הוא אבל מה שכתוב אחריו או באיבה וגומר עד ואם בפתע וגו' זה ודאי מיירי במזיד.

אות ד
והכי פירושו דקשה לרש"י למה ליה למכתב אבן הא לעיל כתיב גם כן אבן ומיירי נמי בשוגג אלא למד על האמורות למעלה כו'.

[רש"י (יז) באבן יד - שיש בה מלא יד:
אשר ימות בה - שיש בה שיעור להמית [ה], כתרגומו.
לפי שנאמר (שמות כא, יח) והכה איש את רעהו באבן, ולא נתן בה שיעור.
יכול כל שהוא?
לכך נאמר אשר ימות בה:]

אות ה
ואם תאמר והא כתיב באבן יד ופרש"י שיש בו מלא יד כלומר שיש בו כדי להמית ויש לומר דחד ללמד שיהא בו כדי להמית במכה וחד שיהא בו כדי להמית בזריקה דפעמים יש בו כדי להמית במכה ואין בו כדי להמית בזריקה ואם זרקו והמית בו הוה אמינא דחייב קא משמע לן דאינו חייב עד שיהא בו כדי להמית בזריקה ובזה יתורץ מה שכתב הרא"ם ולא ידעתי וכו'.

[רש"י (יט) בפגעו בו - אפילו בתוך [ו] ערי מקלט:]

אות ו
לפי שמדבר כאן במזיד כמו שפירש רש"י לעיל ואם לא המיתוהו בית דין וגלה לערי מקלט שלא ברשות בית דין ימית אותו אפילו תוך ערי מקלט דאם לא כן למה לי בפגעו בו הא כבר כתיב גואל הדם ימית את הרוצח.

[רש"י (כג) או בכל אבן אשר ימות בה - הכהו:
בלא ראות – שלא [ז] ראהו:
ויפל עליו - מכאן אמרו ההורג דרך ירידה [ח] גולה, דרך עליה [ט] אינו גולה:]

אות ז
לפי שבזולת תוספת מלת הכהו יובן שבלא ראות דבק עם אשר ימות כלומר שלא ראה מיתתו ואין הדבר כן רק רצונו לומר שלא ראה בהכאתו ועוד שבזולת זה התוספת יהיה המאמר או בכל אבן חסר בהכרח כי היה צריך לומר או הכהו בכל אבן דאי אהשליך דלעיל מיניה קאי אם כן או כל אבן מיבעי ליה.

אות ח
כגון היה מעגל במעגלה ונפלה עליו והרגתו או שהיה משלשל בחבילתו ונפלה עליו או שהיה יורד בסולם ונפל עליו והרגו הרי זה גולה.

אות ט
היה מושך למעלה במעגלה ונפלה עליו והרגתו היה דולה בחבית ונפסק החבל ונפלה עליו והרגתו היה עולה בסולם ונפל עליו והרגו הרי זה אינו גולה פירוש משום דכל אלו דרך עלייה הם ולא היה לו ליזהר.

[רש"י (כה) עד מות הכהן הגדול - שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם, והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים. אינו כדאי שיהא לפני כוהן גדול.
דבר אחר:
לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל [י] שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו:
אשר משח אותו בשמן הקדש -
לפי פשוטו מן המקראות הקצרים הוא, שלא פירש מי משחו [כ], אלא כמו אשר משחו המושח אותו בשמן הקדש.
ורבותינו דרשוהו במסכת מכות (יא ב):
לראיית דבר, ללמד שאם עד שלא נגמר דינו מת כוהן גדול ומנו אחר תחתיו ולאחר מכאן נגמר דינו, חוזר במיתתו של שני, שנאמר אשר משח אותו, וכי הוא משחו לכהן או הכהן משח אותו, אלא להביא את הנמשח בימיו שמחזירו במיתתו:]

אות י
רצונו לומר דלטעם ראשון קשה מדכתיב עד מות הכהן הגדול מגיד לך הכתוב שרוצח יאריך ימים אחר שמת כהן הגדול לפי שכהן גדול ימות מהרה ולמה ומפרש לפי שהיה כו' ולפי דבר אחר קשה אם הכהן גדול נענש שמת על שלא התפלל למה ישוב הרוצח לביתו אחרי מות הכהן גדול לכן פירש גם טעם ראשון.

אות כ
דקרא משמע דרוצח משח לכהן גדול בשמן המשחה לכך צריך לומר דמן המקראות כו'.

[רש"י (כט) בכל מושבתיכם - למד שתהא סנהדרין קטנה נוהגת בחוצה לארץ כל זמן שנוהגת [ל] בארץ ישראל:]

אות ל
דכתיב בפרשת שופטים ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם כלומר בזמן שסנהדרי גדולה שבירושלים יושבין בלשכת הגזית בית דין שבחוץ לארץ ובכל המקומות נוהגין.

[רש"י (ל) כל מכה נפש וגו' - הבא להרגו [מ] על שהכה את הנפש:
לפי עדים ירצח - שיעידו שבמזיד [נ] ובהתראה הרגו:]

אות מ
רצונו לומר הרוצח על שהכה את הנפש.

אות נ
פירוש והרי זה מקרא קצר כאלו אמר כל מכה נפש כלומר שהרג נפש אינו רשאי להורגו אלא אחר שיעידו שבמזיד ובהתראה הרגו.

[רש"י (לא) ולא תקחו כפר - לא יפטר [ס] בממון:]

אות ס
פירוש ומקרא קצר הוא כאלו אמר לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות לפוטרו מן המיתה כי מות יומת ולפי שכתוב בפרשת משפטים ואם שור נגח וגומר והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת בידי שמים משמע כשם שחייב שורו מיתה כך הוא במיתה ואפילו הכי כתיב אחריו אם כופר יושת עליו ונתן פדיון משמע אם חייב מיתה בשביל שורו יכול ליפטר בממון הוה אמינא הוא הדין אם חייב מיתה בשביל עצמו יכול ליפטר עצמו בממון.

[רש"י (לב) ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו - למי שנס אל עיר מקלטו שהרג בשוגג אינו נפטר מגלות בממון ליתן כופר לשוב לשבת בארץ בטרם ימות הכהן:
לנוס - כמו לנס.
כמו [ע] (מיכה ב, ח) שובי מלחמה, ששבו מן המלחמה.
וכן (צפניה ג, יח) נוגי ממועד.
וכן (יהושע ה, ה) כי מולים היו.
כאשר תאמר שוב על מי ששב כבר, ומול על מי שמל כבר, כן תאמר לנוס על מי שנס כבר, וקורהו נוס כלומר מוברח.
ואם תאמר לנוס לברוח, ותפרשהו לא תיקחו כופר למי שיש לו לברוח לפטרו מן הגלות, לא ידעתי היאך יאמר לשוב לשבת בארץ, הרי עדיין לא נס ומהיכן ישוב?!]

אות ע
בשו"א תחת הלמ"ד ובקמ"ץ תחת הנו"ן פירוש כשם שאין פדיון למיתה כך אין פדיון לגלות.

[רש"י (לג) ולא תחניפו - ולא תרשיעו.
כתרגומו: ולא [פ] תחייבון:]

אות פ
מפני שלא יפול חנופה בדם בשלמא גבי ארץ שייך חנופה שפירוש ארץ הוא אנשי ארץ ובהם שייך חנופה אבל גבי דם לא שייך לפרש הכי.