[רש"י (ד) ואם יהיה היובל - מכאן היה רבי יהודה אומר: עתיד [צ] היובל [ק] שיפסוק:
ואם יהיה היובל - כלומר אין זו מכירה שחוזרת ביובל, שהירושה אינה חוזרת, ואפילו אם יהיה היובל לא תחזור הנחלה לשבטו, ונמצא שנוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם:]

אות צ
רצונו לתרץ למה כתיב ואם, הוה ליה למימר וכי יהיה, דואם משמע שספק הוא אם יהיה היובל ומה שכתב אחר זה ואפילו יהיה יובל אינו רצונו לומר שפירוש ואם אפילו שאם כן הוא סותר מה שפירש לעיל דמלת ואם הוא ספק אלא ואפילו זה מלשון רש"י הוא לא מפירוש מלת אם.

אות ק
רצונו לומר שיחרב הבית ויתבטלו השמטות והיובלות.

[רש"י (יא) מחלה תרצה וגו' - כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים [ר] ונשאו כסדר תולדותן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן [ש] ומגיד ששקולות זו כזו.]

אות ר
דקשה ליה בפרשת פנחס חשיב תרצה לבסוף וכאן מנה אותה שניה ומתרץ כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים וכו' פירוש משום שכאן כתיב ותהיינה לבני דודיהן לנשים שדרך נשואי האחיות להנשא כסדר תולדותיהן תחלה הבכירה ואחריה הצעירה על הסדר כדכתיב לא יעשה כן במקומנו וגו'.

אות ש
בפרשת פינחס פירשתיו.