ותשא כל העדה וגו'
זה שאמר הכתוב: נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה (ירמ' יב ח).
אותו קול שבכיתם, גרם לכם ללקות בשונאים. ועל אותו הדור אמר ישעיה: ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי (ישע' יז א), ביום שאמר ליטע אתכם בארץ, עשיתם סיגים.

ובבקר זרעך תפריחי, עד שלא בא השרב, פרחת.

נד קציר ביום נחלה (ישע' יז א), ביום שאמרתי ליתן לכם נחלת אבותיכם, עשיתם קלון בעולם.

וכאב אנוש (ישע' יז א), זו הפורעניות שנטלתם ירושה לדורות, שבכו העדה בליל תשעה באב, ואמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכיה של חנם לפני, אני אקבע לכם לילה זו בכיה לדורות.
ומן אותה שעה נגזרה על בית המקדש שתחרב, ועל ישראל שיגלו בין אומות העולם.
שכן הוא אומר: וישא ידו להם להפיל אותם במדבר, ולהפיל זרעם בגויים ולזרותם בארצות (תהל' קו כו-כז), נשיאות יד כנגד נשיאות קול.

וילונו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל העדה
אלו סנהדראות.

לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה
משל למלך שעלה אדם אחד לבימה שלו לדון, הוציא דבר אחד מפיו במה שחייב את עצמו. הניח המלך האלוגין וחייבו מפיו, ואמר ליה: בדין שהוצאת מפיך, בו אני דנך, והא לך כמו שאמרת.
אף כך אמר להם הקדוש ברוך הוא: במדבר הזה יפלו פגריכם וגו'.
חי אני נאם ה' אם לא כאשר דברתם באזני

התחילו לומר:
ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב וגו', ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה, ויפול משה ואהרן על פניהם, ויהושע בן נון וכלב בן יפונה וגו', ויאמרו אל כל עדת בני ישראל וגו', אם חפץ בנו ה' וגו', אך בה' וגו'.
אמרו להם: אין אתם נאמנים עלינו. אחינו חוששין בנו יותר מכם, שנאמר: אנה אנחנו עולים אחינו המסו וגו' (דברי' א כח).

ויאמרו כל העדה לרגום וגו'
ומי הם?
משה ואהרן.

וכבוד ה' נראה
מלמד, שהיו זורקין אבנים והענן מקבלן.

ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי
אמר הקדוש ברוך הוא: שתי צווחות שצווחתי מפניהם. חייכם, שסופכם לצווח בשעבוד ארבע מלכויות, שנאמר: עד אנה ה' תשכחני נצח,
עד אנה תסתיר את פניך ממני,
עד אנה אשית עצות בנפשי וגו',
עד אנה ירום אויבי עלי (תהל' יג ב-ג).
צווחתי, עד מתי לעדה הרעה הזאת.
סופכם לצווח: ונפשי נבהלה מאד וגו' (שם ו ד):


[ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני העם הזה
זה שאמר הכתוב: ותפרעו כל עצתי (משלי א כה).
כל הטובה אשר יעצתי עליכם, קלקלתם ובטלתם אותה.
מתחילה, וארד להצילו מיד מצרים (שמו' ג ח), באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים ירדתי בשבילכם, והייתי מוסר לכל אחד ואחד שני מלאכים.

רבי יוחנן אומר:
אחד חוגר זיינו ואחד נותן עטרה בראשו.

רב הונא אמר:
פורפוריא הלבישם ושם המפורש חקוק עליהם.
כל הימים שהיה בידם, לא היה דבר רע נוגע בהם ולא מלאך ולא דבר אחר.
וכשחטאו, אמר להם משה: הורד עדיך (שם לג ה).
באותה שעה, וישמע העם את הדבר הרע הזה (שם שם ד).
וכתיב: ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב (שם שם ו).

מה עשה הקדוש ברוך הוא?
הביא מלאך המות ואמר לו: כל העולם ברשותך, חוץ מאומה זו שבחרתי בה.
אמר מלאך המות לפני הקדוש ברוך הוא: לחנם נבראתי בעולם?!
אמר לו הקדוש ברוך הוא: בראתיך שתהיה משכיל בכל אומה חוץ מאומה זו, שאין לך רשות בה.
ראה עצה שיעץ הקדוש ברוך הוא עליהם, שיהיו חיים וקיימים, שנאמר: ואתם הדבקים בה' אלהיכם, חיים כלכם היום (דברים ד ד).
וכן הוא אומר: והמכתב מכתב אלהים הוא, חרות על הלוחות (שמ' לב טז).

מאי חרות?
אמר רבי יהודה:
חרות מן המלכויות.

רבי נחמיה אומר:
חרות ממלאך המות.

וראו עצה שיעץ הקדוש ברוך הוא עליהם, מיד קלקלו את העצה אחר ארבעים יום. לכך נאמר: ותפרעו כל עצתי. ועל זה נאמר: עד אנה ינאצוני.
אמר משה: ושמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה וגו'.

מה אומות העולם אומרים?
אלהי כנען הם קשים מאלהי מצרים. אלהי מצרים שקר. אבל של כנען, בעלי כוח הם.

ואמרו אל יושב הארץ הזאת וגו', מבלתי יכלת ה'
שלא יאמרו האומות, לאלו שקראם בני בכורי, הוא מכלה כך, מבלתי יכלת ה' להביאם.
אמר משה: אתה אומר: אכנו בדבר ואורישנו.
ואני אומר: סלח נא].
אכנו בדבר ואורישנו.
אמר משה: ריבונו של עולם, הבט לברית אבותם שנשבעת להם, שתעמיד מהם מלכים נביאים וכוהנים.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: ואין אתה מבניהם, אעשה אותך לגוי גדול ועצום ורב ממנו.
כיון שראה משה כך, עמד ובא לפניו במידה אחרת.

ויאמר משה אל ה', ושמעו מצרים וגו',
ואמרו: אל יושב הארץ ההיא, יאמרו: שלא היה בו כח לזון אותם.
אמר לו: והלא ראו נסים וגבורות שעשיתי להם במצרים ועל הים, והיאך יאמרו: מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה, עכשיו יאמרו, לפני מלך אחד [היה] יכול לעמוד, לפני שלשים ואחד מלכים לא היה יכול לעמוד?!
ריבון העולמים, עשה בשבילך, ועתה יגדל נא כוח ה', תנצח מדת רחמים למדת הדין, כאשר דברת לאמר.
אני אמרתי לפניך, באיזו מידה אתה דן את עולמך, שנאמר: הודיעני נא את דרכיך (שמו' לג יג). ומידת הדין העבירה ממני, שנאמר: ויעבור ה' על פניו ויקרא (שם לד ו).
אותה המידה שאמרת לי, קיים, יגדל נא כח ה' וגו', ה', ה' אל רחום וחנון (שם), סלח נא לעון העם הזה.
קבל הקדוש ברוך הוא את דבריו והודה לו, שנאמר: ויאמר ה' סלחתי כדבריך, שכן עתידין אוה"ע לומר כדבריך.

ואולם חי אני, אם יראו האנשים העולים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה
בין שהיה עימהם בעצה בין שלא היה עימהם בעצה, לא נכנס.
פחות מבן עשרים שנה ולא הביא שתי שערות, אם היה עימהם בעצה, לא היה נכנס.
ואף על פי כן לא מת אחד מהם פחות מששים שנה.

בא וראה מה בין צדיקים לרשעים, כעניין שנאמר: ושבתם וראיתם בין וגו' (מלאכי ג יח).

משל למה הדבר דומה?
למטרוניתא שהייתה לה שפחה, והלך בעלה למדינת הים. כל הלילה הייתה אומרת שפחתה לאותה מטרונא, אני נאה ממך, והמלך אוהב אותי יותר ממך.
אמרה לה אותה מטרוניתא: יבא הבקר תדע מי נאה או מי שאוהב המלך.
אף כך אומות העולם אומרים לישראל: אנחנו מעשינו יפין ובנו חפץ הקדוש ברוך הוא.
לכך אמר ישעיה: יבא הבקר ונדע במי חפץ הקדוש ברוך הוא, שנאמר: אמר שומר אתא בוקר וגם לילה (ישעיה כא יב).
יבא העולם הבא שנקראת בקר ואנו יודעים, שנאמר: ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע (מלאכי ג יח).
כתיב: אך הבל בני אדם כזב בני איש (תהלי' סב י),

אמר רבי חייא בשם רבי לוי:
כל הבלים שישראל עושין כל ימות השנה. במאזנים לעלות (שם), הקדוש ברוך הוא מוחל להם במזל מאזנים בחדש תשרי, שנאמר: כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא טז ל):