פרק א, א
במדבר סיני. לעיל מיניה (ויקרא כז, לד) כתיב אלה המצות וסמיך ליה במדבר. לומר אם אין אדם משים עצמו כמדבר אינו יכול לידע תורה ומצות. שאו את ראש למעלה (שם שם, לב) כתיב וכל מעשר בקר וצאן וסמיך ליה שאו את ראש. על שם מה שנאמר (ירמיה לג, יג) עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה.

פרק א, ב
במספר שמות כתיב כאן, ובפרשת פנחס (להלן כו, ב) לא כתיב באותו מנין במספר שמות. אלא כתבו כאן להודיע שלא שינו שמותם במצרים. ולכך כתיב לבית אבותם לומר לך שנקראו בשמות אבותם.

פרק א, ג
אתה ואהרן. למעלה בפרשת כי תשא (ל, יא) לא סייע אהרן באותו מנין לפי שעל ידו נעשה העגל שבשבילו הוצרכו למנין, לכך לא מנאם הוא.

פרק א, ד
ואתכם. ג' במסורה. ואתכם יהיו. ואתכם בני אדוניכם ואתכם הרכב והסוסים (מ"ב י, ב). שאלו השנים עשר היו גדולין שבשבטים כדכתיב ואתכם בני אדונכם, והיו שרי אלפים כדכתיב: ואתכם הרכב והסוסים.

פרק א, ה
לראובן אליצור בן שדיאור הנשיאים מתחיל באליצור ומסיים בעינן על שם יצרנהו כאישון עינו (דברים לב, י) על ידי הענן.

פרק א, טז
קריאי העדה. וי"ו קטיעא וקרי קרואי בשביל שלומיאל בן צורי שדי שהוא זמרי בן סלוא. וכן בעדת קרח (להלן טז, ב) קראי כתיב חסר ו', ולשם הוי"ו חסר לגמרי לפי שהיו כולם רשעים אבל בכאן היו אחרים צדיקים.

פרק א, יט
במדבר סיני. שנים דסמיכי בסוף פסוק. ויפקדם במדבר סיני. ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם לה' במדבר סיני (ויקרא ז, לח). לפי שכשהיו נמנין היו מקריבין עליהם קרבנות כדי שלא ישלוט בהם דבר, כדכתיב (שמות ל, יב) כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו.

פרק א, כב
לבני שמעון וגו' לגלגלותם. הלמאן דאמר עקומה למטה, לפי שהלמאן דאמר שלו זמרי בן סלוא חטא ונפלו משבטו. והלמאן דאמר היא גבוהה מכל האותיות כך חסר משבטו, שלא העמיד לא מלך ולא שופט. הלמד השני דגולגולתם דשמעון עשויה כמגירה וזקופה ואין לה כובע בראשה, לפי שהורה נשיא בית אב לשמעוני זנות בישראל ובגילוי הראש ובקומה זקופה.

פרק א, לב
לבני יוסף לבני אפרים. ולא אמר לבני יוסף לאפרים, לפי שיוסף לא נשא במטת אביו משום כבוד מלכות לכן לא רצה למנותו בדגלים, ונקרא הדגל על שם בניו. לכן אמר לבני אפרים כדרך שאומר בכולן.

פרק א, מב
בני נפתלי. בכולן אומר לבני לבד מנפתלי שהוא אומר בני לפי שבשבט נפתלי היו בנות יותר מבנים. ולכך רמז בברכת נפתלי אש"ה, א'ילה ש'לוחה ה'נותן (בראשית מט, כא) ראשי תיבות אשה. ולפיכך בפרשת פנחס כתיב בכולן "בני" לפי שמתו האנשים ונתרבו הנשים ולכך לא אמר "לבני".

פרק א, נ
הפקד. ב' במסורה. הפקד את הלוים. ואידך הפקד עליו רשע (תהלים קט, ו). וזה הוא שאמרו אין אדם נעשה שוטר מלמטה אלא אם כן נעשה רשע מלמעלה. וזהו הפקד את הלוים שנעשו שוטרים, הפקד עליו רשע.