פרק טז, א
ויקח קרח. סמך מחלוקת קרח לפרשת ציצית שעל ענין ציצית חלק על משה.
ויקח קרח. בגימטריא זה במקח רע. עשר שמור לבעליו לרעתו (קהלת ה, יב) בגימטריא לעשרו של קרח לרעתו היה.

פרק טז, ב
ויקומו. בגימטריא לחלק.
חמשים ומאתים. נ"ר רשעים ידעך (איוב כא, יז).
קראי. חסר יו"ד שעברו על יו"ד הדברות.
אנשי שם בחכמה ובעושר. ונתחייבו כדור המבול אשר מעולם אנשי השם (בראשית ו, ד).

פרק טז, ד
וישמע משה. בגימטריא מכאן כי חשדוהו באשה.

פרק טז, י
ובקשתם. ג' במסורה. ובקשתם גם כהונה. ובקשתם משם את ה' אלהיך (דברים ד, כט). ובקשתם אותי בירמיה (כט, יג) על הגלות. כשתבקשו אותי בגלות בתשובה ותגאלו אז ובקשתם גם כהונה, שהיא בטלה מכם כל זמן שאתם בגלות.

פרק טז, יא
תלינו עליו. תלונו כתיב. וי להם שהרהרו על רבם.

פרק טז, יד
העיני. ב' במסורה. העיני האנשים ההם. ואידך העיני בשר לך (איוב י, ד). מלמד שדתן ואבירם הטיחו דברים כלפי מעלה אלא ששינה הכתוב עליהם. ולפי הפשט העיני האנשים ההם תנקר שאתה רוצה לעשות אותנו עורים ועינים לנו שכבר אמרת להביא אותנו אל ארץ זבת חלב ודבש, ועתה אתה אומר להמיתנו במדבר.

פרק טז, טו
אל תפן. ג' במסורה. אל תפן אל מנחתם. אל תפן אל קשי העם הזה (דברים ט, כז). אל תפן אל און (איוב לו, כא). פירוש הם קשי עם ודבריהם דברי און לפיכך אל תפן אל מנחתם.
אחד מהם. ד' במסורה. ולא הרעותי את אחד מהם. ואידך כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם (דברים כה, ה). יהיו נא דבריך כדבר אחד מהם ודברת טוב (מ"א כב, יג). כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם (שם יט, ב) באליהו. פירוש שמשה פייסו לקרח שידבר לטובה ויחזור בו וכיון שלא רצה, רמז לו שימות כעת מחר.

פרק טז, יט
ויקהל עליהם קרח. כמו שנעשה לאהרן כשנמשח, ואת כל העדה הקהל (ויקרא ח, ג).

פרק טז, כא
כרגע. ג' במסורה. שנים בהאי פרשה (הכא ולהלן יז, י). ואידך איך היו לשמה כרגע (תהלים עג, יט). רמז למאן דאמר (סנהדרין קט, ב) עדת קרח אין להם חלק לעולם הבא. והיינו דכתיב היו לשמה כרגע ספו תמו. ספו - בעולם הזה. תמו - לעולם הבא.

פרק טז, כו
תספו. ב' במסורה. פן תספו בכל חטאתם. ואם הרעו גם אתם גם מלככם תספו (ש"א יב, כה). שאמר להם שאם לא יחזרו בהם שימותו הם וקרח גדולם.

פרק טז, כט
ימתון. ב' במסורה. כמות כל אדם ימתון. והארץ כבגד תבלה ויושביה כמו כן ימותון (ישעיה נא, ו). פירוש, אמר שתבלה ויושביה ימותון שיבלעו הם תחתם.
ופקדת. ג' במסורה. ופקדת כל האדם. ופקדת משמרת (לעיל ג, לו). ופקדת אלעזר בן אהרן (לעיל ד, טז). בשביל שרצו ליכנס בפקודת אלעזר, שבקשו כהונה, על כן ופקדת כל האדם וגו'.
ופקדת כל האדם יפקד עליהם. אמר משה אם הקב"ה יעשה לאלו כמו שעושה לכל האדם שהוא פוקד עון אבות על בנים וגו' על שלשים ועל רבעים (שמות כ, ה) אלא שיענישם מיד.

פרק טז, ל
בריאה. ב' במסורה מתרי לישני. ואם בריאה. ומאכלו בריאה (חבקוק א, טז). שהאכיל קרח לעדתו עד שהמשיכם אחריו כדאיתא בפרק ד' מיתות ב"ד (סנהדרין נב, א).
כי נאצו האנשים האלה. ראשי תיבות הכהן. על שבקשו כהונה.

פרק טז, לא
ותבקע. ד' במסורה. ותבקע האדמה. ואידך ותבקע הארץ בקולם (מ"א א, מ). ותבקע העיר בירמיה (נב, ז) ובמלכים (ב כה, ד) על ירושלים. ותבקע הארץ בקולם והיינו דכתיב וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם. ורמז להא דאיתא בעירובין (יט, א) שפתחה של גיהנם בירושלים. ותבקע העיר, פירוש בירושלים שם ותבקע האדמה וירדו שאולה.

פרק טז, לב
האדם אשר לקרח סופי תיבות חרם. מלמד שעשאן חרם על שנתחברו לקרח.

פרק טז, לג
ויאבדו. ב' במסורה. ויאבדו מתוך הקהל. ואידך ויאבדו כלי מלחמה (ש"ב א, כז). כיון שנאבדו נאבד כלי מלחמה.