פרק יח, ד
ונלוו. ד' במסורה. ונלוו עליך. ואידך ונלוו עליהם רבים בחלקלקות (דניאל יא, לד). ונלוו גוים רבים אל ה' ביום ההוא והיו לי לעם (זכריה ב, טו). ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו וגו' (ירמיה נ, ה). פירוש ונלוו עליהם רבים בחלקלקות להצר לישראל כדכתיב (דניאל שם, לה) ומן המשכילים יכשלו וגו' עד עת קץ. אבל כשיבא הקץ ונלוו גויים אל ה' וגו' והיינו עליך וישרתוך, כדכתיב (ישעיה סא, ה) ובני נכר אכריכם וכרמיכם.

פרק יח, ח
ואני הנה נתתי. כדרך שנותנים שטר מתנה בדעת שלימה ובנפש חפיצה.

פרק יח, ט
מקדש הקדשים מן. סופי תיבות שמן כמו שדרשו חז"ל (זבחים מד, ב) לרבות לוג שמן של מצורע.

פרק יח, יא
וזה לך תרומת מתנם. וכן למעלה (פסוק ט) זה יהיה לך. ב' פעמים זה עולה כ"ד. רמז לכ"ד מתנות כהונה.

פרק יח, טו
אך פדה תפדה. ב' במסורה. אך פדה תפדה. ואידך אח לא פדה יפדה (תהלים מט, ח). היינו דאמר ר' יהושע (בכורות יז, א) רחל שלא בכרה וילדה ב' זכרים שניהם לכהן ואין האחד פוטר את חבירו. והיינו אח לא פדה יפדה.

פרק יח, יט
תרומת. ג' במסורה. כל תרומת הקדשים. הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות (ש"ב א, כא). ואיש תרומות יהרסנה (משלי כט, ד). זהו שדרשו חז"ל (כתובות קה, ב) אם דומה הדיין למלך שאינו צריך כלום יעמיד ארץ. והיינו ושדי תרומות שנאמר גבי שאול, ואם דומה לכהן שמחזר על הגרנות, והיינו כל תרומת הקדשים, יהרסנה.

פרק יח, כו
והרמתם ממנו. קרי ביה ממינו. שאין תורמין ממין על שאינו מינו, ולא מחדש על הישן.