פרק ב, ב
איש על דגלו באותות. שיעקב רמז להם מי יהיה ראש דגל, שכל מי שדבר עמו לנוכח היה ראש דגל, כמו ראובן בכורי אתה (בראשית מט, ג). יהודה אתה יודוך אחיך (שם שם, ח). יוסף, מאל אביך ויעזרך (שם שם, כה). דן, לישועתך קויתי ה' (שם שם, יח).
מנגד סביב לאהל. בגימטריא לאלפים אמה.
סביב לאהל מועד יחנו. והחונים. לומר כשם שחנייתן למעלה ד' דגלים סביב לכסא הכבוד כך היו למטה ד' דגלים סביב למשכן. וזהו איומה כנדגלות (שה"ש ו, ד) וזהו ודגלו עלי אהבה (שם ב, ד) שישראל ראו בשעת מתן תורה הדגלים של מעלה ונתאוו לאותם דגלים. וזהו ובשם אלהינו נדגול (תהלים כו, ו).

פרק ב, ז
מטה זבולון. ולא אמר "ומטה", כדרך שנאמר באחרים, לפי שזבולון היה מפרנס ליששכר, וראיתי בתנחומא הטעם שלא אמר ומטה בזבולון כמו שאמר בכולן, ללמדך שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא ונותן לתוך פיו של יששכר לפיכך לא רצה הכתוב לעשות טפל לו, לומר ששכרו גדול כמותו. וכן הוא אומר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר (משלי ג, יח). וכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף (קהלת ז, יב). לכן חשוב הכל כמטה אחד וכאילו אמר "יששכר מטה זבולון".
מטה. ב' ראשי פסוקים. מטה זבולון. מטה עזך ישלח ה' מציון רדה בקרב אויבך (תהלים קי, ב). שהם היו רודין בקרב אויביהם דכתיב (יהושע ב, ט) וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם.

פרק ב, יח
דגל מחנה אפרים. הפסוק מתחיל בד' ומסיים בד' לפי שיעקב הקדים בד' מקומות אפרים לפני מנשה, וכנגדו קודם בד' מקומות אפרים למנשה, בדגלים ובנשיאים ובקרבנות ובשבטים.

פרק ב, לא
לאחרונה. שנים במסורה. לאחרונה יסעו. ואידך לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרונה (קהלת א, יא). שעמלק היה מסרס שבט דן בעון פסל מיכה שעמהם. יהיה' להם' זכרון' סופי תיבות המן שגם הוא ביקש לאבד זכרם.

פרק ב, לג
לא התפקדו בתוך בני ישראל. יש תגין על הה"א לומר שבה' מקומות שנמנו ישראל לא התפקדו בתוכם.