פרק כא, ד
ותקצר נפש העם. מלמד שראו כל הצרות שיבואו בגלות אדום ואיך ימשך גלות ארם אדום.
ותקצר. ד' במסורה. ותקצר נפש העם. ותקצר נפשו בעמל ישראל (שופטים י, טז). ותקצר נפשו למות (שם טז, טז). ותקצר נפשי בהם (זכריה יא, ח). כיון שבאו לגבול אדום ותקצר נפש העם וידברו ה' ובמשה וקצרה נפשו בעמל ישראל שחטאו. ותקצר נפשו למות, שמת אהרן בגבול אדום. וכן ותקצר נפשי בהם דרישא דקרא ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד שדרשו חז"ל (תענית ט, א) על אהרן ומרים ומשה שמתו שלשתן בירח אחד.

פרק כא, ה
קלקל. בגימטריא זה רמ"ח שנבלע ברמ"ח אברים.

פרק כא, ו
הנחשים. לפי שעשו מעשה נחש שהוציאו לשון הרע על המן.
את הנחשים. לרבות כלבים וחיות רעות.

פרק כא, ט
וישמהו על הנס. כדרך המייסר את בנו שמשים השוט שמכהו בו במקום גבוה כדי שיראה אותו בכל פעם ויזכור.

פרק כא, יג
משם נסעו. ולא אמר ויסעו מנחל זרד כדרך הכתוב בכל המסעות, לפי שעל נחל זרד היו מקומות רבים דיבון וגד ועלמון דבלתימה ונסעו הכל על הנחל ממקום למקום.

פרק כא, יד
את והב בסופה. כמו יהב. וכן הוה גביר (בראשית כז, כט) כמו היה. פירוש אשר נתן לנו בסופה כלומר במהירות, כמו כעבור סופה (משלי י, כה) שבמהרה לקחנו הון רב. וזה שכתוב במלחמות ה', דכתיב (דברים ב, לה) רק הבהמה ושלל הערים בזזנו לנו.
בסופה. ב' במסורה. את והב בסופה. ה' בסופה ובשערה דרכו (נחום א, ג). זהו שתרגם אונקלוס בסופה, כשיזכירו נסים של ים סוף דכתיב ה' בסופה וגו' וסיפיה דקרא (שם א, ד) גוער בים ויבשהו, הכא נמי איירי ביבושת ים סוף.

פרק כא, טו
ואשד הנחלים. סופי תיבות דם שהדם היה יורד מההרוגים שנהרגו בנחל.
לשבת. ב' במסורה. לשבת ער. לשבת אברם (בראשית טז, ג). שבזכות אברהם זכו לזה.

דבר אחר:
היינו דאמרו (יבמות סד, א) נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה שהוא יכול להוציאה, וילפינן לה מדכתיב מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען שלקח הגר. והיינו לשבת ער, שישב ערירי, יכול לישא אחרת. וכמה?
מקץ עשר שנים.
ונשען. ב' במסורה. ונשען לגבול מואב. ונשען על ה' קדוש ישראל באמת (ישעיה י, כ) כיון שבאו לגבול מואב וראו הנסים שנעשה להם, ונשען על ה' קדוש ישראל באמת.

פרק כא, יז
עלי באר ענו לה. כשחזרו מן המלחמה חנו על הבאר ואמרו שירה במקום טהרה, דכתיב (שופטים ה, יא) בין משאבים שם יתנו צדקות ה'.
ענו לה. ב' במסורה. עלי באר ענו לה. ענו לה' בתודה (תהלים קמז, ז). שעל הבאר ענו לה' בתודה ואמרו שירה.

פרק כא, כ
ומבמות הגיא. קרי ביה בא המות בגיא, כדכתיב (דברים לד, ו) ויקבור אותו בגי.

פרק כא, כב
אעברה בארצך. ולא אמר נא כדרך שאמר באדום (לעיל כ, יז) שלא רצה לפייסו כל כך ולא שלח לו אלא כדי לפתוח לו בשלום. ולכן לא השיב לו תשובה כמו שעשה מלך אדום אלא מיד יצא לקראתו למלחמה.

פרק כא, כז
על כן יאמרו המושלים. בגימטריא אלה המה המושלים ביצרם.

פרק כא, ל
אשר עד מידבא. רי"ש נקודה ונשאר אש כי שרפה באש וניטל ראש שלה.

פרק כא, לב
ויורש. כתיב ויירש שלא הוצרכו להורישם אלא ברחו מעצמם.