פרק כג, א
שבעה פרים ושבעה אילים. וכן עשה איוב כי כן מנהג בני נח להקריב ז' ז' כנגד ז' מצות שלהם.

פרק כג, ג
על עלתך. חסר וי"ו, כי לא חפץ בה הקב"ה שאמר לו כי טוב פת חרבה ושלוה בה מ'בית מ'לא ז'בחי ר'יב (משלי יז, א) ראשי תיבות ממזר. פירוש מז' פרים ז' אילים שהקריבו המואבים שבאו מממזרות.
יראני. ב' במסורה. ודבר מה יראני. ואידך אלהים יראני בשוררי (תהלים נט, יא). מלמד שהיה בלעם שונא אותם חפץ לקללם יותר מבלק והיה מתפלל עליהם אלהים יראני בשוררי.
וילך שפי. בגימטריא חיגר ברגל.

דבר אחר:
מלשון שף מדוכתיה, משום שנאמר (לעיל כב, כה) ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר.
שפי. פ"א כפולה, שפשפש וחפש באיזה שעה טוב לקלל את ישראל.

פרק כג, ד
ערכתי. ב' במסורה. את שבעת המזבחות ערכתי. ואידך הנה נא ערכתי משפט (איוב יג, יח). כלומר שערך את המזבחות כדי לערוך משפט עם ישראל.

פרק כג, ה
בפי. בגימטריא מלאך.
בפי. בגימטריא הזמם. שמלאך נתן זמם לתוך פיו להחזירו אל בלק.
וישא משלו. שהרים קולו שישמעוהו כל שבעים אומות כדי שיקנאו בישראל. וזהו מברך רעהו בקול גדול וגו' קללה תחשב לו (משלי כז, יד).
מן ארם. כלומר היאך אני באים עליהם מארם לקללם ומארם יצא אברהם אביהם טעון בברכות, שנאמר (בראשית יב, א) לך לך מארצך וכתיב (שם שם, ב) ואברכך וגו'. וכן יעקב הלך לארם טעון כל אותם הברכות, שנאמר (שם כח, טו) והנה אנכי עמך ושמרתיך וגו'.

דבר אחר:
מן ארם. שאלולי הם לא היינו בעולם שאנו מארם וכשנעקד יצחק נפקדה גם מלכה מנחור שנאמר (שם כב, כ) הנה ילדה מלכה גם היא. ואתה גם כן כפוי טובה שאילולי אברהם לא באת לעולם שבזכותו ניצול לוט מסדום. ואני גם כן כפוי טובה שאילולי בא יעקב אל לבן לא היו לו בנים ואנו באים מארם לקללם.
מן ארם. בגימטריא אשל. פירוש באים בזכות אברהם שנטע אשל בבאר שבע.
ינחני. ב' במסורה. ינחני בלק. ינחני במעגלי צדק (תהלים כג, ג) כדאמרינן (סנהדרין קה, ב) כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם. והיינו ינחני במעגלי צדק כשבקש אותו רשע לקללני הנחני במעגלי צדק שלא כעס.
ינחני. בגימטריא לגהנם.
מהררי קדם. מהר שהעמידו קדמונים זה גל וזה גל וכרתו עליו ברית, כדכתיב (בראשית לא, נב) אם אני לא אעבור אליך את הגל הזה וכו'. והוא שלח אלי לעבור הברית לקללם.

דבר אחר:
מהררי קדם. אני רואה שלא לקללם כי ההרים נהגו בהם כבוד, דכתיב (תהלים קיד, ד) ההרים רקדו כאילים, לכבודם ואני אקללם.
מהררי קדם בגימטריא מאבות העולם.
ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל. הזכירם בשני שמותיהם. אמר באיזה שם אקללם, הקב"ה ברכו כשהיה שמו יעקב ושוב ברכו בשם ישראל, אם כן באיזה שם אקללם. והקב"ה לא רצה לייחד שמו על קללתם שבקללות כתיב (דברים כח, טו) ובאו עליך כל הקללות. ובברכות כתיב (שם שם, ח) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך, והאיך אקללם?!

פרק כג, ט
כי מראש צורים אראנו. אני רואה שנבראו קודם שברא העולם והצורים.
כי מראש. בגימטריא על הר המוריה.
מראש צורים. בגימטריא מזכות האבות.
ומגבעות בגמטריא הן האמהות.
לבדד. ג' במסורה. הן עם לבדד ישכון. שוכני לבדד בתרי עשר (מיכה ז, יד) בפרשת רעה עמך בשבטך. בענין הגאולה, שבלעם היה מתנבא על הגאולה. כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני (תהלים ד, ט). שלא כעס כל אותן הימים על כן לבטח תושיבנו.
לבדד ישכון. ז' תגין על השי"ן ד"ישכון" לומר לך שישכון בארץ ז' עממים.
לבדד. עולה לחשבון מ'. לומר לך שישכון בארץ ישראל שהיא מהלך מ' יום.
לבדד ישכן. עולה לחשבון ת"כ שרמז לימי בית שני.
לבדד ישכן. בגימטריא בימי משיח.

פרק כג, י
מי מנה עפר יעקב. כמו עופר האילים (שה"ש ב, ט). על שם כי נער ישראל ואהבהו וגו' (הושע יא, א). וכן תרגם אונקלוס מי מנה עפר יעקב - מן יכול לממני דעדקיא דבית יעקב.
עפר. בגימטריא ערלה בחול. רמז למה שנותנים הערלה בחול.
תמות. ג' במסורה. תמות נפשי מות ישרים. ואידך תמות נפשי עם פלשתים (שופטים טז, ל). ואידך תמות בנוער נפשם (איוב לו, יד). הוא בקש שתמות נפשו עם הישרים ולא היה כן אלא אדרבה מתה מות פלשתים כלומר מות רשעים ובנוער כדאיתא (סנהדרין קו, ב):

אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם שבן ל"ד שנה היה כשהרגו פנחס.

ישרים. בגימטריא אבות העולם. סופי תיבות של שמות האבות אברהם' יצחק' ויעקב' בגימטריא בלעם וזהו ותהי אחריתי כמוהו.

פרק כג, יג
וכלו. ב' במסורה. וכלו לא תראה. ואידך וכלו מחמדים (שה"ש ה, טז). והיינו דאמרינן במסכת נדה (לא, א):

מי מנה עפר יעקב ומספר רובע ישראל על דבר זה נסמית עינו של בלעם שאמר, הקב"ה שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדבר זה. והיינו וכלו לא תראה, בשביל שדבר נגד הקב"ה שכלו מחמדים נסמית עינו וכלו לא תראה.

פרק כג, כא
לא הביט און ביעקב. שאין אותיות ח"ט בשמותיהן של שבטים.

פרק כג,כד
הן עם. הפסוק מתחיל בה' ומסיים בה' שלא ימות משה עד שיהרוג לה' מלכי מדין.