פרק כד, ג
ונאום הגבר. כמה דאת אמר קרא גבר. שבלעם דומה לתרנגול כמו שהתרנגול הוא נואף מכל כן בלעם רבע אתונו. וכמו שהתרנגול יודע העתים כן בלעם יודע לכוין השעה שהקב"ה כועס. וכמו שהתרנגול דרכו לעמוד על רגל אחד כן בלעם חגר באחד מרגלו.

פרק כד, ד
נופל. בשביל הערלה שהיא מאוסה לפני הקב"ה.
יחזה נופל וגלוי עינים. סופי תיבות מילה.

פרק כד, ה
מה טובו אהליך. לפי שיעקב באהל של מטה ובאהל של מעלה בכסא הכבוד. ו' תיבות בפסוק כנגד ו' אהלים נוב וגבעון גלגל שילה בית עולמים שנים.

פרק כד, ו
כאהלים נטע ה'. ע' של נטע עקומה כי בעולם הזה אין לישראל נטיעה קיימת רק לעתיד לבא.

פרק כד, ז
יזל מים. בגימטריא יגדל מלך. שאין מושחין המלכים אלא על הנהר.

פרק כד, ח
אל מוציאו ממצרים. אמר זה ב' פעמים (הכא ולעיל כג, כב). לומר כשם שהוציאם ממצרים כן יוציאם לעתיד לבוא מבין האומות.
ועצמתיהם. עי"ן תלויה. לומר כי יעקר שבעה עממים ולעתיד לבוא ס"ג אומות. וזהו כלו סג יחדיו נאלחו (תהלים נג, ד).

פרק כד, ט
כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. ולמעלה (כג, כד) הקדים לביא, כי כן דרך מתחילה יתגבר מעט כלביא ואח"כ ותנשא והולך כמו הארי שהוא מתגבר והולך. וכאן הקדים ארי ללביא שרמז גם כן שכב כארי בימי משה וכלביא בימי יהושע, שפני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה.
מברכיך ברוך ואורריך ארור. בלעם שהיה בלבו לקללם לכך סיים בקללה. ויצחק סיים ברכותיו של ויתן לך בברוך, אורריך ארור ומברכיך ברוך (בראשית כז, כט):
ואורריך ארור. על כן לא אמר לו בלק לקללם יותר אלא אמר לו ברח לך אל מקומך.

פרק כד, יא
מנעך. ב' במסורה. והנה מנעך ה' מכבוד. אשר מנעך ה' מבוא בדמים (ש"א כה, כו). בשביל שמנעך מבוא בדמים שלא לקללם על כן מנעך מכבוד.

פרק כד, טו
בנו בער. בער כתיב חסר וי"ו כי נבער מדעת שמאז לא דברה עמו שכינה.

פרק כד, טז
ויודע דעת עליון. אמר כאן ויודע דעת עליון לפי שרצה לגלות ימות המשיח.

פרק כד, יז
ומחץ פאתי מואב וקרקר. קרקר בא"ת ב"ש דג דג בגימטריא דוד.

פרק כד, יט
וירד מיעקב. ב' במסורה. הכא. ואידך וירד מים עד ים (תהלים עב, ח). דהיינו מלך המשיח. שהתנבא על מלך המשיח.

פרק כב, כ
ראשית גוים. בגימטריא שנלחם בישראל.

פרק כד, כא
מושבך. ג' במסורה. איתן מושבך. משמני הארץ יהיה מושבך (בראשית כז, לט). ונפקדת כי יפקד מושבך (ש"א כ, יח). אע"פ שאיתן מושבך ומשמני ארץ מושבך, יפקד מושבך כי יבא אשור וישבך.

פרק כד, כב
עד מה. ד' במסורה. עד מה אשור תשבך. עד מה ה' תאנף לנצח (תהלים עט, ה). עד מה ה' תסתר לנצח (שם פט, מז). ולא אתנו יודע עד מה (שם עד, ט) על גלות אשור. עד מה ה' תאנף לנצח ותסתיר את פניך ממנו כי אין אתנו יודע עד מה שיאמר לי מה ישובו מגלות אשור. כי אף משחזרו גלות יהודה ובנימין, לא חזרו עשרת השבטים.

פרק כד, כה
וישב למקומו. ולא אמר הלך לדרכו שנטרד מדרכו וירד לגיהנם.