פרק כה, א
בשטים. לשון כי תשטה אשתו (לעיל ה, יב).
ויחל העם. מלמד שנתחללו מקדושתם. רבים חללים (משלי ז, כו) בגימטריא זה שטים.

פרק כה, ג
לבעל פעור. בעל בגימטריא צואה ובגימטריא ההבל ויהבלו (ירמיה ב, ה).

פרק כה, ז
ויקח רמח. אותיות חרם. שעשאן חרם.




פרק כה, יא
השיב את חמתי מעל. בגימטריא זהו המלאך של אף ושל חמה.
בקנאו את קנאתי. תגין על הקו"ף לומר שעטרו על שקינא לה'. ג' פעמים קנאה כנגד ג' עבירות שעשו, לזנות וישתחוו ויצמד.

פרק כה, יב
לכן. שני פסוקים מתחילין "לכן". הכא. ואידך לכן אמור לבני ישראל (שמות ו, ו). וזהו שאמר הקב"ה, במצרים גן נעול אחותי כלה (שה"ש ד, יב) ועתה אתם קרובים לארץ ואתם פרוצים בעריות.
לכן. בגימטריא מדה במדה.
את בריתי שלום. שלים כתיב והיא וי"ו קטיעא בפ"ג דקידושין (סו, ב) כשהוא שלם.

דבר אחר:
מתנה שלימה אני נותן לו, עשרה מתנות במקדש, עשרה במדינה.

דבר אחר:
ו' קטיעא כי פנחס הוא אליהו. וכן אליה כתיב חסר ו' ויעקוב מלא ו' שנטל ו' מאליהו למשכון עד שיבא עם המשיח ויגאל את בניו. וזהו יגל יעקב ישמח ישראל (תהלים יד, ז) ישמח אותיות משיח שישמח לימות המשיח ויחזיר הוי"ו ויהא אליהו שלם.
שלום בגימטריא זהו משיח.

פרק כה, יג
ויכפר. לכפר לא נאמר אלא ויכפר שעומד ומכפר על ישראל עד סוף כל הדורות.

פרק כה, יד
שלומיאל בגימטריא זה זמרי בן סלוא.
הוכה. ג' במסורה. אשר הוכה את המדינית. הוכה כעשב ויבש לבי (תהלים קב, ה). הוכה אפרים (הושע ט, טז). על ידי המדינית הוכה כעשב וג' שהיתה בהם המגפה. וסיפיה דקרא (בתהלים שם) כי שכחתי מאכל לחמי שעל ידי אכילת לחמי טעיתי ונצמדתי לבעל פעור כדאיתא במדרש (במד"ר כ, כג) שהושיבו להם פונדקאות שהיו מוכרין להם מיני מאכל ומשקה. וכן הוכה אפרים ע"י פעור כדאיתא בתחלת הפרשה (הושע ט, י) המה באו בעל פעור וינזרו לבושת וגו'.

פרק כה, יז
צרור את המדינים. לשון יחיד והכיתם לשון רבים. צרור כי על ידך היה שאמר לה אביה, אל תבעלי אלא לגדול שבהם וזהו משה. והכיתם לשון רבים ולא משה כי נתגדל במדין.