פרק כו, א
ויהי אחרי המגפה. פרשה זו פתוחה שעשה הפסק בין המגפה למנין שלא תשלוט המגפה בפקוד אותם.

פרק כו, ב
לבית אבותם. ולא אמר למשפחותם כמו למעלה (א, ב) לפי שאמר בכל אחד משפחת החנוכי משפחת הפלואי וכן בכולם.

פרק כו, ו
לכרמי. ב' במסורה. לכרמי משפחת הכרמי. ואידך מה לעשות עוד לכרמי (ישעיה ה, ד). מי הוא כרמי?
זה שנאמר בו לכרמי משפחת הכרמי, כדכתיב (שם שם, ז) כי כרם ה' צבאות בית ישראל.

פרק כו, י
ויהיו לנס. שמחותם היו לאות ולזכרון.
לנס. ג' במסורה. ויהיו לנס. שורש ישי אשר עומד לנס עמים (ישעיה יא, י) שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס (יחזקאל כז, ז). זהו שאמרו (סנהדין קי, א) מקום נתבצר להם כשנפתחה הארץ נשאר מקום באמצע כמו הנס שהוא בראש התורן כך נשאר מקום כמו תורן. ומכאן רמז למאן דאמר (שם קט, ב) שהיא אבידה המתבקשת שיעמדו לתחיית המתים, לימות המשיח, והיינו שורש ישי אשר עומד לנס עמים.

פרק כו, טו
הצפוני. ב' במסורה. לצפון משפחת הצפוני. ואידך ואת הצפוני ארחיק מעליכם (יואל ב, כ). זהו מבני גד וכן כשיבא אליהו מבני גד שבדברי הימים מיחס אותי עם בני גד, אז והצפוני ארחיק מעליכם שיתבטל יצר הרע.
לצפון. הוא צפיון. וכתיב שם צפיון על שם שמשה שקיבל י' הדברות צפון בחלקו.

פרק כו, כג
לפוה משפחת הפוני. היה לו לומר הפוהי וכתיב הפוני לומר שכל ישראל פונים אליו ללמוד מתורתו.

פרק כו, כד
ישוב. הוא יוב וקורא אותו ישוב בשביל שבעלי ישיבה היו.

פרק כו, לד
מנשה נתרבה בזה המנין עשרים אלף וחמש מאות. וז"ש בני יוסף עד כ"ה ברכני ה' (יהושע יז, יד).

פרק כו, לה
אלה בני אפרים. בבני אפרים כתיב אלה על שם אלהיך ישראל (שמות לב, ד) שיצא ממנו ירבעם שעשה שני עגלים (מ"א יב, כח) ולכן כתיב גם כן אלה בבני דן (פסוק מב) על שם ויתן את האחד בדן (שם שם, כט).

פרק כו, לט
לשפופם משפחת השופמי. היה לה לומר "השפופמי". רמז שמת בנימין בעטיו של נחש שנאמר בו (בראשית ג, טו) הוא ישופך ראש. ויש פ"א בכל תיבה ותיבה לומר שהיה לו פה ולא גלה על אחיו במכירת יוסף.

פרק כו, סה
מות ימתו. כתיב חסר. קרי ביה יומתו מיתות הרבה, מתלוננים ועדת קרח.