פרק כז
פרק כז, ז
דוברות. ב' במסורה. כן בנות צלפחד דוברות. ואני אשימם דוברות בים (מ"א ה, כג). שהיו מלאות רוח אלהים וחכמות כים שהוא מלא, כמו שדרשו חז"ל (בבא בתרא קיט, א):
חכמניות היו, דרשניות היו.
פרק כז, יא
נחלתו לשארו. אותיות
נחלת שארו לו ואין שארו אלא אשתו. והיינו מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא קיא, ב) גורעין ומוסיפין ודורשין. פירוש גורעין הוי"ו מנחלתו ומוסיפין אותה על הלמאן דאמר של לשארו הרי נשאר "לו", הרי נחלת שארו לו. ודורשין נחלת שארו, שהיא אשתו, לו. והיינו מה שאמרו חז"ל שהבעל יורש את אשתו.
פרק כז, יג
וראיתה. כתוב בה"א. מלמד שהראהו כל הארץ המערות והמחילות ואוצרות כסף וזהב שבה.
נאסף אהרן אחיך. בגימטריא זהו בנשיקה.
פרק כז, טו
וידבר משה אל ה' לאמר. אין פסוק אחר כזה בתורה. אמר לו לא תזכור כמה וידבר שדברת אלי.
פרק כז, טז-יז
באלו ב' הפסוקים יש
כ"ח תיבות. ולכך פרנס יהושע את ישראל כ"ח שנים. זהו שאמר וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כ"ח לעשות חיל (דברים ח, יח).
ואשר יבוא. ב' במסורה. הכא ואשר יבוא לפניהם. ואידך ואשר יבוא את רעהו ביער לחטוב עצים (דברים יט, ה). לומר לך בין בישוב ובין ביער בכל פעם צריך לבא לפניהם.
פרק כז, יט
וצויתה. כתוב בה'. לומר לך שלמדו ה' חומשי תורה.
פרק כז, כ
מהודך. בגימטריא
הסוד. לומר לך שמסר לו סוד המרכבה ומעשה בראשית.
פרק כז, כג
ויצוהו כאשר דבר ה' ביד משה. צוהו שלא לבטל תורה ותמיד מפני המלחמה. ולכך סמך כאן פרשת תמידין.