פרק כח, א-ב
משה לאמר. צו את. סופי תיבות תורה. לומר שהעוסק בתורה, כאילו הקריב קרבן.

פרק כח, ג
זה האשה. ג' תגין על ה"א אחרונה של האשה לומר לך ה' מיני קרבנות נתתי לכם והעולה חביבה מכולם, ועסקו בה' חומשי תורה ומעלה אני עליכם כאילו הקרבתם ה' מיני קרבנות.
תמימים שנים ליום. ראשי תיבות תש"ל לומר לך שחשבון תש"ל תמידין קרבין לשנה.
ליום עולה תמיד. קרי ביה ליום עולה, ששוחטים אותו במקום שהיום עולה.

פרק כח, כז
כל עולת הכתובות במועדות כולם חסרים חוץ מעולת עצרת שהוא מלא, רמז שבששה בסיון נתנה בו תורה. בכל המועדות נאמר חג חוץ משבועות כי פעמים נדחה אם הוא בשבת לבית שמאי יום טבוח למחר, אבל בפסח וסוכות יביא בחולו של מועד אבל שבועות תשלומין שלו אינו בחג. בכולם נאמר לחטאת חוץ מעצרת, בשביל שנתנה בו תורה שמכפרת על לומדיה.