פרק לא, ב
נקם נקמת בני ישראל. סמך זה לפרשת נדרים, לומר לך שנודרים בעת צרה ומלחמה. ועוד אמרו המחריש לבתו ולאשתו ולא הפר להן הוא נכנס תחתיהן, מדינים שהחטיאו את ישראל לא כל שכן שיענשו.
אחר תאסף. לפי שראה מעשה מדינית ולא קנא לשם לכך ניתלו חייו בנקמת מדינים.
אל עמיך. מלא יו"ד לומר לך שביו"ד מקומות הוזכרה מיתתו בתורה.

פרק לא, ד
אלף למטה אלף למטה. לכל מטה שני אלפים הרי עשרים וארבעה אלפים הלכו עליהם למלחמה כנגד עשרים וארבעה אלפים שהפילו מישראל. והפסוק מתחיל באל"ף ומסיים באל"ף לומר לך שכולם היו להם לב אחד לאביהם שבשמים.

פרק לא, ה
וימסרו מאלפי ישראל. שמסרו עצמם על קדושת השם להצלת ישראל.

פרק לא, ו
וישלח אותם משה אלף למטה לצבא ואת פנחס. והנשיאים לא שלח עמהם כדי שלא יתבייש שבט שמעון שנהרג נשיא משבטו.

פרק לא, ח
ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב. ביהושע (יג, כב) אומר ואת בלעם בן בעור הקוסם, מלמד שהביאו לפני משה ודנוהו כדין מכשפה לא תחיה. יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות (משלי יד, יב). יש דרך ישר הראשי תיבות עולה כ"ד וסופי תיבות שכר שנתנו לו שכר כ"ד אל"ף שהפיל מישראל בעצתו.

פרק לא, יז
ידעת איש. בגימטריא אין בתוליה חוזרין.
ידעת. ג' במסורה. וכל אשה ידעת איש. ואידך דיבש גלעד וכל אשה ידעת משכב זכר (שופטים כא, יא). נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד (תהלים קלט, יד). והיינו שאיתא ביבמות (ס, ב) שהעבירום לפני ציץ כל שפניה מוריקות בידוע שנבעלה. והיינו נפלאים מעשיך, שעל ידי נפלאות מעשיך נודע אם היא יודעת איש.
וכל אשה ידעת איש למשכב. בגימטריא זהו אם היא בת שלש שנים ויום אחד.

פרק לא, יט
חנו. ב' במסורה. חנו מחוץ למחנה. חנו עליה סביב (ירמיה נ, כט). פי' אע"פ שאמר חנו מחוץ למחנה, חנו סביב דהיינו במחנה לויה, כדכתיב (לעיל א, נג) והלויים יחנו סביב למשכן העדות, דטמא מת מותר ליכנס למחנה לויה.

פרק לא, כא
ויאמר אלעזר הכהן. משה דבר לראשי האלפים פרשת טהרה והם לא היו בידם כלי מתכות אלא בגדים חשובים, אבל אלעזר הכהן דבר לאנשי הצבא וראה בידם כלים של תשמיש הנמצאים בבתים, לכך הורה להם דיני גיעול. אי נמי לפי שהיתה ההזאה על ידו לכך הורה להם גם כן דיני גיעול.

פרק לא, כד
וטהרתם. ב' במסורה. וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם (יחזקאל לו, כה). שעם הלכות גיעול הורה להם גם כן טהרת הכלים שהיא בהזאה.

פרק לא, כו
מלקוח. ב' במסורה. שא את ראש מלקוח. היוקח מגבור מלקוח (ישעיה מט, כד). פירוש, היוקח מגבור מלקוח ואתם לקחתם מגבור מלקוח לכן שא את ראש מלקוח ותתן ממנו מכס לה'.

פרק לא, ל
אחז. ד' במסורה. אחד אחז מן החמשים. ואידך אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר בדברי הימים (א כד, ו) בענין המשמרות. חור כרפס ותכלת אחוז (אסתר א, ו). בשביל שנעשו משמרות לעמוד על השיר נטלו אחד אחוז מן החמשים. כרפס ותכלת אחוז, מלמד שאע"פ שלא נצטוו ליתן מכס אלא מן האדם והבהמה, מעצמם נתנו מבזת המטלטלין, דילפינן אחוז דהכא מאחוז דהתם.

פרק לא, מט
ולא נפקד ממנו איש. בגימטריא לעבירות.