פרק לה, ה
ומדתם מחוץ לעיר וגו' אלפים באמה. שאלפים אמה יהיו חוץ מע' אמה ושיריים. וזהו ומדתם מחוץ לעיר אלפים באמה.

פרק לה, ח
ינחלו. ג' במסורה. כפי נחלתו אשר ינחלו. לשמות מטות אבותם ינחלו (לעיל כו, נה). כבוד חכמים ינחלו (משלי ג, לה). אשר ינחלו - לשמות מטות אבותם ינחלו, כי ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ. וכן לשמות מטות אבותם ינחלו חכמים, דבה' דברים האב זוכה את בנו וקתני בחכמה. בפרשת מקלט כתיב ה' פעמים למקלט שיקלוט ולא יהרג הנפש שיש לו ה' שמות.

פרק לה, יז
באבן. ג' במסורה. ואם באבן יד אשר ימות בה. והכה איש את רעהו באבן (שמות כא, יח). באבן המלך (ש"ב יד, כו). והכה איש את רעהו באבן, אם הוא באבן יד צריך אומד שיהא בו כדי להמית, שנאמר אשר ימות בה. אבל אם הוא גדול כאבן המלך אין צריך אומד, ממילא יש בו כדי להמית.

פרק לה, כב
הדפו. ב' במסורה. בלא איבה הדפו. לא עמד כי ה' הדפו (ירמיה מו, טו). והיינו דאמרינן (מכות י, ב) והאלהים אנה לידו משל לשני בני אדם אחד הרג שוגג ואחד הרג מזיד הקב"ה מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג שוגג עולה בסולם ונופל על זה שהרג מזיד ונמצא הרגו בשוגג ונתחייב גלות. וזהו בלא איבה הדפו ורוצה להתחזק ולעמוד ולא יוכל לעמוד כי ה' הדפו.

פרק לה, כג
ויפל. ג' במסורה. ויפל עליו וימת. ויפל בקרב מחנהו (תהלים עח, כח). ויפל ה' אלהים תרדמה (בראשית ב, כא). כדאיתא במדרש (ספרי בהעלותך יא, לא):

יותר ממה שהרג בהם השלו על ידי אכילה, הרג בהם על ידי ירידה שירד ונפל על ראשם, וזהו ויפל עליו וימת.

ויפל ה' אלהים תרדמה, כדאיתא (מכילתא בשלח טז, יג):

צדיקים אוכלים ומתים מיד, רשעים יורדים למטתם ומתענים והולכים עד ל' יום. וזהו ויפל ה' אלהים תרדמה שתרדמה נפלה עליהם וישנו שינת עולם.

פרק לה, כה
עד מות הכהן הגדול. ג' פעמים כהן גדול בפרשה, לומר אחד כהן גדול שנמשח אחד מרובה בגדים ואחד כהן גדול שעבר, כולם משיבים הרוצח במיתתן.

פרק לה, לג
יכופר. ד' במסורה. הכא. ואידך אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון (ישעיה כב, יד). לכן בזאת יכופר עון יעקב (שם כז, ט). בחסד ואמת יכופר עון (משלי טז, ו). שתשובה ויום הכפורים תולין ומיתה ממרקת שנ' אם יכופר העון וגו' עד תמותון. לכן בזאת יכופר עון יעקב, במה?
בחסד, שנאמר בחסד ואמת יכופר עון, כדאמרינן (ראש השנה יח, א):

רבה דעסק בגמילות חסדים חיי שתין שנין.