פרק ט, א
וידבר ה' אל משה וגו'. סמך פרשת פסח לטהרת הלוים רמז שהלוים מפשיטין.

פרק ט, ב
במועדו. מלא וי"ו. לאחר ו' שעות זמן שחיטה.
במועדו. בא"ת ב"ש שיפזק"ף.
במועדו. שיפזק"ף בגימטריא בשבת.

פרק ט, ד
לעשות הפסח. לעשת חסר וי"ו לומר לך שלא עשו במדבר אלא אותו פסח בלבד.

פרק ט, ו
אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. בגימטריא אלו שהיו נושאין ארונו של יוסף.
אשר היו טמאים. בגימטריא זה למת מצוה.

פרק ט, י
טמא לנפש. יש פסק בין טמא לנפש, לומר לך שיש חילוק בין הטמאים, איש נדחה ואין ציבור נדחין.
או בדרך רחקה. רחוק בגימטריא זה מאסקופה שעל הה"א נקוד כאילו לא נכתב.
ועשה פסח לה'. בחדש השני. לפי כשמעברין השנה אז אייר במקום ניסן, ולפי שבחמשה עשר בו ירד המן לכך עושים בו פסח יום אחד.

פרק ט, יג
ובדרך. ד' במסורה. הכא. ואידך וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט (מ"א כב, נג). ובדרך חטאים לא עמד (תהלים א, א). וזהו ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח, שעושה כדרך שעשה ירבעם שהלך בדרך חטאים שבטל הקרבנות והחטיא את ישראל. גם זה שאינו בדרך ומבטל לעשות הפסח.
וחדל. ב' במסורה. הכא וחדל לעשות הפסח. ואידך וחדל לעולם (תהלים מט, ט). דפסח בכרת, וזהו וחדל לעולם לעולמו של יובל, דהיינו חמשים שנה כדין חייבי כריתות דלא מפקי חמשים.
ונכרתה הנפש ההוא. סופי תיבות אשה. לומר לך אחד האיש ואחד האשה בכלל העונשין.

פרק ט, טו
וביום הקים את המשכן. ז' פעמים כתיב המשכן בפרשה כנגד ז' משכנות.
ובערב. ד' במסורה. ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר. ובערב תאמר מי יתן בקר (דברים כח, סז). ומקטירים לה' וגו' בבקר ובערב (דה"י ב יא). ובערב התרתי לי בקיר (יחזקאל יב, ז). שהיה מתנבא על הגלות. וזהו ובערב חתרתי לי בקיר כשיצאו בגולה תאמר מי יתן בקר כההיא ערב שנאמר בו ומקטירים לה' וגו' בבקר ובערב, וכמראה אש עד בקר.

פרק ט, יז
העלות. ב' במסורה. העלות הענן. עם העלות הגולה (עזרא א, יא). זהו שאמרו (ברכות ד, א) ראוין היו שיעשו להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי משה אלא שגרם החטא.
ובמקום. ב' במסורה. ובמקום אשר ישכון שם הענן. ובמקום גדולים אל תעמד (משלי כה, ו). שלא היו נפנים לא לפניהם ולא לצדדיהם אלא לאחוריהן. וזהו ובמקום אשר ישכון שם הענן, דהיינו לפניהם או לצדדיהם, אל תעמוד לעשות שם גדולים.

פרק ט, כג
ביד משה. וסמיך ליה עשה לך שתי חצוצרות כסף, שלא היו אלא בידו שבחייו נגנזו.