(ב) ואת האש -
שבתוך המחתות:
זרה הלאה -
לארץ מעל המחתות:
כי קדשו -
המחתות ואסורין בהנאה, שהרי עשאום כלי שרת:

(ג) החטאים האלה בנפשותם -
שנעשו פושעים בנפשותם, שנחלקו על הקב"ה:
רקעי -
רדידין:
פחים -
טסין מרודדין טינבי"ש בלע"ז [מרוקעים]:
צפוי למזבח -
למזבח הנחושת:
ויהיו לאות -
לזיכרון, שיאמרו אלו היו מאותן שנחלקו על הכהונה ונשרפו:

(ד) וירקעום -
אטינבירנ"ט בלע"ז [רקעום]:

(ה) ולא יהיה כקרח -
כדי שלא יהיה כקרח:
כאשר דבר ה' ביד משה לו -
כמו עליו, על אהרן דבר אל משה, שיהיה הוא ובניו כוהנים, לפיכך לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן וגו', וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור פתרונם כמו על.

ומדרשו:
על קרח.
ומהו ביד משה ולא כתב אל משה?
רמז לחולקים על הכהונה שלוקין בצרעת, כמו שלקה משה בידו שנאמר (שמות ד, ו) ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג, ועל כן לקה עוזיה בצרעת:

(יא) וכפר עליהם -

רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע, שהקטרת עוצר המגפה כדאיתא במס' שבת (שבת פט א):

(יג) ויעמוד בין המתים וגו' -
אחז את המלאך והעמידו על כורחו.
א"ל המלאך: הנח לי לעשות שליחותי.
א"ל: משה ציוני לעכב על ידך.
א"ל: אני שלוחו של מקום ואתה שלוחו של משה.
א"ל: אין משה אומר כלום מלבו אלא מפי הגבורה, אם אין אתה מאמין הרי הקב"ה ומשה אל פתח אהל מועד בא עמי ושאל. וזהו שנאמר וישב אהרן אל משה.

דבר אחר:
למה בקטרת?
לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא, על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמישים ומאתים איש.
אמר הקב"ה: תראו שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא הממית:

(יח) כי מטה אחד -
אף על פי שחלקתים לשתי משפחות משפחת כהונה לבד ולוויה לבד מכל מקום שבט אחד הוא:

(כ) והשכתי -
כמו (בראשית ח, א) וישכו המים.
(אסתר ז, י) וחמת המלך שככה:

(כא) בתוך מטותם -
הניחו באמצע, שלא יאמרו מפני שהניחו בצד שכינה פרח:

(כג) ויצא פרח -
כמשמעו:
ציץ -
הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל:
ויגמל שקדים -
כשהוכר הפרי הוכר שהן שקדים.
לשון (בראשית כא, ח) ויגדל הילד ויגמל, ולשון זה מצוי בפרי האילן,
כמו (ישעיה יח, ה) ובוסר גומל יהיה נצה.

ולמה שקדים?
הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות, אף המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבא, כמו שמצינו בעוזיה (ד"ה ב' כו, יט) והצרעת זרחה במצחו.

ותרגומו:

וכפית שגדין.

כמין אשכול שקדים יחד כפותים זה על זה:

(כה) ותכל תלונתם -
כמו ותכלה תלונתם.
לשון שם מפעל יחיד לנקבה כמו תלונתם מורמורי"ץ בלע"ז [תלונות].
ויש חילוק בין תלונותם לתלונתם, תלונתם תלונה אחת, תלונותם שם דבר בלשון יחיד, ואפילו הם תלונות הרבה:
למשמרת לאות -
לזיכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילונו עוד על הכהונה:

(כח) כל הקרב הקרב וגו' -
אין אנו יכולין להיות זהירין בכך, כולנו רשאין להיכנס לחצר אהל מועד ואחד שיקריב עצמו יותר מחברו ויכנס לתוך אהל מועד ימות:
האם תמנו לגוע -
שמא הופקרנו למיתה.