[יז, א]
לא תזבח לה' אלהיך -
הנה כאשר הזכיר האשרה והמצבה, הזכיר כי גם הוא אסור לזבוח לשם, כל בעל מום.

כל דבר רע -
פירוש מום.

כי תועבת -
כטעם הקריבהו נא לפחתך ויש עונש לזבחו, ואין עונש לאשר איננו זובח כלל חוץ מהחיוב.

[יז, ב]
כי ימצא בקרבך -
ואחר שהזכיר האשרה אצל המזבח שהיא בפרהסיא לכל שב, להזהיר על היחיד על עבודת גילולים.

לעבור בריתו -
הפך להעמידו.

[יז, ג]
דקדוק וישתחו - בספר היסוד.

אלהים אחרים -
פסילים מעשה בני אדם.

ולשמש ולירח ולצבא השמים -
שהם מעשה אלהים.

אשר לא צויתי -
לעבדם ואם הם מעשי.

[יז ד]
ודרשת היטב -
מאד מאד.
וכן: היטב חרה לי והוא מעט רחוק מגזרת טוב.

[יז, ה]
וסקלתם באבנים -
זה או זאת, כמו: באש ישרפו אותו ואתהן.
ובעבור שאמר: והוגד לך בסתר ושמעת הדבר - בגלוי, הוצרך לפרש אף על פי שהוגד לך ושמעת, לא יומתו רק על פי שנים עדים.

[יז, ו]
או שלשה עדים -

מקבלים עדות שנים על דעת הגאון.

והנה לא פירש בתורה אם תקובל עדות השאר והאשה ועדות אויב המת.

ויש אומרים:
אם היו שני עדים מכחישים שנים עדי,ם השלישי יכריע לזכות או לחובה.

ויש אומרים:
שנים עדים מהחכמים ושלשה מהאחרים, וגם אנחנו צריכים בעל כרחנו לדברי הקבלה.

[יז, ז]
יד העדים -
יד כל אחד מהעדים.
וכן: וימס לבב העם ורבים כן.

ובערת -
פירשתיו.

[יז, ח]
כי יפלא ממך דבר -
עם השופט ידבר, בעבור היות עדות שנים להמית המת, וזה פירוש: בין דם לדם, בין דם נקי לדם חייב.

ומלת יפלא –
כמו: היפלא מה' דבר ושם מפורש.

בין דין לדין -
בממון.

בין נגע לנגע -
כמו פצע וחבורה והכלל דברי ריבות.

וקמת ועלית -
פירשתיו:

[יז, ט]
הכהנים הלוים -
כאשר פירשתי, כי יש כהנים שאינם מייחוס לוי.

ואל השופט -
הוא המלך שכתב משנה התורה מיד הכהנים.

ואל השופט -
במקום שיהיה.

[יז, יא]
על פי התורה אשר יורוך -
בדבר המופלא.

[יז, יב]
ומת האיש ההוא -
בית דין ימיתוהו.

[יז, יג]
והטעם וכל ישראל ישמעו ויראו –
וכאשר הזכיר השופט, באר המשפטים שהוא חייב לשמרם.

[יז, טו]
שום תשים -
רשות אשר יבחר ע"פ נביא או משפט האורים, והטעם: לא אשר תבחר אתה.

לא תוכל -
מדרך האמת לא אחיך שאיננו ממשפחת ישראל ולא אדומי, אף על פי שכתוב בו אחיך, ובעבור כי הסוסים בימים ההם היו מוציאים ממצרים, והעד דברי שלמה: ותצא מרכבה ממצרים והנה יצטרך למען הרבות סוסיו שיחטיא העם לשוב אל מצרים, וזה דבר ברור, כי השם גאלם משם ובשובם יחללו השם, ואוריה הנביא בסכנת הנפש ברח לשם, גם ירמיהו בעל כרחו הלך לשם.

[יז, טז]
לא תוסיפון -
מצוה היתה ולא נכתבה.

ויש אומרים:
מטעם: לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, וזאת דרך אחרת.

[יז, יז]
ולא יסור לבבו -
כי ילך אחרי תאותו.

וכסף וזהב לא ירבה לו -
שלא יעניש את ישראל והנה שלמה שנתן הכסף כאבנים בירושלים מרוב אהבתו לממון התרעמו עליו ישראל ואמרו: אביך הכביד את עולנו.

ויש אומרים:
בעבור הבניינים התרעמו ואין זה אמת, כי הגרים בנו הבית כי כן כתוב, והנה אדונירם שהיה על המס רגמוהו במותו.

[יז, יח]
והיה כשבתו -
בתחילת מלכותו.

משנה -
נסחה שנית.

[יז, יט]
והיתה עמו -
התורה.

וקרא בו -
בספר.

ליראה -
הוא בעצמו.

לשמור את כל דברי -
כי הוא יתקן המעוותים בכחו.

[יז, כ]
לבלתי רום לבבו -
אם היה חפשי מהמצות.

ולבלתי סור -
כי אם לא ילמד לא ידע מה המצוה ושכרו: למען יאריך ימים/