[יח, א]
לא יהיה לכהנים הלוים -
כאשר הזכיר משפטי המלך שהוא השופט, הזכיר גם משפט הכהנים שהם מורי התורה, ואחר שאמר שאין להם נחלה, יקחו מאת הזובח: הזרוע והלחיים והקיבה הזרוע מהגוף והלחיים שהלשון ביניהם מהראש והקיבה מהקרב.

ודרך דרש: כי הכהן הוא שוחט השלמים הזרוע שכר זרועו בשחיטה והלחיים שכר הברכה, והקיבה שכר הבדיקה.
ועל דרך הפשט, כי אלה טובים משאר הבשר.
גם הזכיר דברי לוי, כי גם הם יורו התורה בשערים והעד דברי הימים.

[יח, ח]
לבד ממכריו -
יש אומרים:
שהוא כמו מאת מכריהם בדרך רחוקה מעט, ולא אבה הדקדוק רק הוא מגזרת וכי תמכרו ממכר.
והטעם: כי אם מכר ביתו שירש מאבותיו כאשר כתוב, ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו וזה פירוש על האבות, לא יאמר לו הנה יש לך לא תאכל עוד, אלא חלק כחלק יאכלו וכאשר השלים להזכיר דבר השופט והכהן הזכיר דבר הנביא.

[יח, י]
מעביר בנו -
ע"ג היתה, כי יש גם היום בינינו גוים רבים עובדי האש.

קוסם קסמים -
יתכן היותו שם כלל ופירושו חותכי משפט האומרים, כי כן יהיה בלא ספק.
וכן גוזרין וקרוב ממנו: קסם על שפתי מלך, והפרט מעונן ומנחש ומכשף.
גם יתכן היותו שם פרט להוברי שמים.

וטעם קסמים –
שיש במשפטי הכוכבים הנקראים ראשונים ושניים.

מעונן ומנחש -
פירשתים.

ומכשף -
כן.

[יח, יא]
וחבר חבר -
אלה האומרים שיחברו השדים.

אוב וידעני -
פירשתיו.

ודורש אל המתים -
ההולכים אל בית הקברות ולוקחים עצם אדם מת, ובעבור מחשבתו ושגיונו תראה לו דמות צורות בחלום גם בהקיץ, וכל אלה תועבות השם, כי האמת להיות לב האדם תמיד תמים עם בוראו, וכאשר ישען על חכמתו לבקש האמת, ומה שיהיה חוץ מהשם הנה לבו חסר כי הוא משובש והרוצה לדרוש ידרוש מהשם על פי הנביא, על כן כתוב אחריו: נביא מקרבך זה יהושע והעד שאמר אליו תשמעון וכתיב: וישמעו אליו בני ישראל.
ועוד ראיה אחרת: כי לא מצאנו נביא שנכנס עם ישראל לארץ כי אם יהושע.
גם כן יתכן להיות זה כלל לכל נביא שיקום אחר משה.

[יח, טו]
כמוני -
שהוא נביא השם לא מנחש.

[יח, יט]
אנכי אדרוש מעמו -
והנה מיתתו בידי שמים, והעד האיש אשר לא שמע אל דברי הנביא, שאמר הכני נא ושם כתוב בדבר ה' וכבר היה הנביא נודע.

[יח, כב]
אשר ידבר הנביא -
ג"כ דברי ירמיהו בבא דבר הנביא בזמן שיאמר. ואחר שהשלים לבאר דברי המעוננים שהיו בארץ והיא דרך ע"ג, הזהיר שלא ישפך דם נקי בארץ.
והטעם: שתהיה הארץ טהורה מתועבת המעוננים, גם לא תהיה טמאה בדם נקי.