[כה, א]
ושפטום -
השופטים כמו: לא יחבול רחים:

[כה, ב]
בן הכות -
בחיר"ק, כמו: בן נון.
בן יקה, והטעם, כמו: בן בליעל.
וכן: שבן לילה היה.
והוא חייב להכותו לפי דעתי, שהכה חברו.

והפילו השופט -
בציווי. וכן והכהו. והעד: לפניו.

כדי רשעתו במספר -
המכות, היה נראה לנו שיש עון שיוכה עליו עשר גם עשרים ופחות ויותר, והעד: כדי רשעתו

[כה, ג]
רק לא יוסיף על ארבעים לולי דברי הקבלה והוא לבדו האמת.

ויש אומרים:
כי טעם רשעתו –
במכות גדולות או קטנות וכלם במספר ארבעים.

וטעם ונקלה אחיך –
שהוא דבר ידוע וגזירה מהשם להיות ארבעים, לסבול הסובל כדין שמים, ולא בחפץ השופט.

[כה, ד]
בי"ת בדישו –
אמרו המכחישים:

שהוא קודם דישה.

ואין צורך.

[כה, ה]
כי ישבו אחים יחדו -
גם הם אמרו:

כי אינם אחים ממש כי אם קרובים, והביאו ראיה מבועז.

ולא אמרו כלום, כי אין שם זכר יבום כי אם גאולה, ומה טעם להזכיר יחדו, ואם היו במדינה אחת או בחצר אחד או שהיו אוהבים זה את זה?!
ואמר (צריך לומר ואמרו):

כי הנה הכתוב אמר: ויבמה, וזה אות כי איננה יבמה כי אם בשם כמו שבה יבמתך.

והנה נואלו ונסכלו כי הנה מפורש בבני יהודה: ויבם אותה והוא יבמה גם יבמתך בעבור היותן לשני אחים, וכל איש דעת ידע כי המצות שנתנו למשה שהם מצות לא תעשה, לא היו אסורות קודם לכן ואילו היה אדם מונע עצמו מהן קודם משה, לא היה הדבר רע בעיני השם, אף כי שכתב כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם, ולא מצאנו נביא שהזהירם והנה הכתוב אמר על אונן שלא נתן זרע לאחיו: וירע בעיני ה' על כן אנחנו נסמוך על הקבלה, שהם אחים ממש.

ובן אין לו -
כי אם יש לו בן אין צורך, כי היא אסורה.

ופירוש יחדו –
כדברי המעתיקים.

לאיש זר -
פירוש החוצה אם ירצה היבם.

[כה, ו]
הבכור אשר תלד -
יקרא בשם אחיו

ולא ימחה שמו -
על הנחלה ידבר. וכבר פירשתי אשר תלד בפסוק: לעם נכרי.

[כה, ז]
יבמי -
האמת כי היו"ד סימן הפעול.

[כה, ח]
ועמד ואמר -
עד שישמעוהו הזקנים.

[כה, ט]
וחלצה -
כמו: חלצו שד והטעם: תסיר.

בפניו -
מפורש בדברי הקבלה שהוא כמו לפניו.
ודרך הפשט: לפני הנעל, כמו: והיא כתובה פנים ואחור.

[כה, יא]
כי ינצו -
הפך כי ישבו אחים יחדו ואלה האנשים זרים, או אחים.

במבושיו -
ביציו, מגזרת בושה והוא עזות מצח, לגלות דבר הנסתר שהוא ערוה, גם הוא מקום מסוכן.

[כה, יב]
וקצותה את כפה -
כמו: עין תחת עין אם לא תפדה, כפה תקוץ.

לא תחוס עינך -
אם היתה ענייה.

[כה, יג]
בכיסך -
מקום למאזנים, או יוציא מן הכיס בדרך רמאות והראשון הוא נכון, והעד: כיס אחד יהיה לכלנו, משקל אחד. ומגזרת: תכוסו על השה ואם הוא משורש אחר ורבים פירשו כמו חריט, ואין צורך.

[כה, טו]
שלמה.-
שלא יהיה מקום חסר.

ואיפת צדק -
להיותה כמדת השוק.

למען יאריכו ימיך -
כי זה ידוע כי כל מלכות צדק תעמוד, כי הצדק כבנין והעיוות כהריסות, ברגע יפול הקיר.

[כה, טז]
כל עושה אלה -
איפה ואיפה אבן ואבן והכלל: כל עושה עול בפה ובמעשה, בסתר או בגלוי.

[כה, יח]
אשר קרך -
מגזרת כל הקורות אותם.

ויזנב בך -
כרת זנבך והם הנחשלים אחריך, שלא היה בם כח ללכת.
ויתכן להיות: מלת נחשלים - כמו נחלשים. וכן כבש כשב.

ואתה עיף -
כי ברפידים בא והעם צמא למים, כי כן כתוב.

ויגע -
מן הדרך.
ולא ירא -
שב אל עמלק, והוא פעל עבר כמו כי כבד ממך,
כי זקן יצחק,
כאשר אהב.

[כה, יט]
בהניח ה' אלהי"ך -
הטעם כי זאת המצוה תלויה אחר שירשו את הארץ ושקטה הארץ ממלחמה מכל סביבותיה, כי כל זמן שיתעסקו עם מלחמות הקרובים אליהם, אינם חייבים להלחם בעמלק.

תמחה את זכר עמלק -
זהו והמתה מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה, שלא יאמר זה השור היה משלל עמלק ודברי התורה כלל ודברי שמואל הנביא פרט.

לא תשכח -
אחר זכור לחיזוק, וכן משפט מצות רבות בתורה.

חסלת פרשת כי תצא