ראב"ע כי תבוא פרק כח
[כח, א]
עליון על כל גויי הארץ -
זאת הברכה כלל שלא תהיה אומה בעולם כמוכם.
[כח, ב]
וטעם
ובאו -
שיבואו מעצמם.
והשיגוך -
ואם לא תבקשם והטעם: שלא תיגע.
[כח, ג]
בעיר -
ברכה שהיא תוספות כל מיני סחורה.
בשדה -
בזריעה ובנטיעה.
[כח, ד]
פרי בטנך -
בבנים והבטן כנוי.
שגר ועשתרות -
פירשתים.
[כח, ה]
טנאך -
מקום הלחם והוא מוקדם ומאוחר עם
משארותיך, או מקום שיושם שם הקמח.
[כח, ו]
בצאתך -
לחוג ולסחור ולשלול, או בכל ביאה ויציאה בכל יום ויום.
והטעם: בכל אשר תעשה תצליח וההפך כתוב.
[כח, ז]
ואחר שאמר שתהיה עליון על כל הגוים אמר כי אם יקשרו אויביך, על כן אמר:
הקמים עליך/
ובשבעה -
לשון רבים בעבור שוב ימי השבוע, כי הוא תלוי בעליונים.
[כח, ח]
באסמיך -
באוצרותיך, מטעם המקום.
[כח, ט]
לעם קדוש -
והקדושה לשמור המצות.
וטעם
יקימך –
יעמידך.
תשמור -
בלב.
והלכת -
במעשה.
[כח, יא]
וטעם
והותירך –
אם תהיה רעה בארץ, ורעב ומארה, אתה תישאר לטובה.
[כח, יב]
אוצרו -
שהוא בכחו לצאת.
וכן:
אוצרות שלג, על כן אחר הותירך אמר דבר הגשם, כי העוצר סבת הרעב.
והלוית גוים רבים -
כי ירעבו ולא יבא זמן שתלוה אתה.
והכלל: שתהיה לעולם לראש.
[כח, יג]
כי תשמע -
בלב לשמור ולעשות.
והכלל: שלא תסור מאחרי השם לעבוד עבודת כוכבים, כי הוא עיקר כל העבירות לכפור בעיקר. והפך זה יחוד השם לשמור ולעשות, כי עיקר השמירה המעשה.
[כח, כ]
המארה -
המגרעת.
המהומה -
שלא יוכל להשלים המעשה.
המגערת -
שלא ישמח במעשיו, רק ידאג בו אחר יגיעתו.
[כח, כב]
בשחפת -
יש אומרים:
שהם מיני חלאים.
בקדחת -
בכל יום, מגזרת:
כי אש קדחה באפי.
ומהומה ומגערת ושחפת וקדחת ודלקת - שם התואר.
וטעם
ובדלקת –
שלישית או רביעית.
ובחרחור -
מגזרת:
וחרה נחושתה
ובחרב -
מגזרת חורב.
ובשדפון -
נפיחות.
וכן:
שדופות קדים.
ויש אומרים:
הפוך והטעם דקוק.
ובירקון -
כמשמעו, בלשון קדר.
ויש אומרים:
כי אלה חליים בזרע.
ובשדפון -
כמו:
שדופות קדים והעד:
הכיתי אתכם בשדפון ובירקון, על כן אחריו
והיו שמיך וכן בפרשת אם בחקותי.
[כח, כג]
נחשת -
כנחשת, וכן ברזל.
[כח, כד]
אבק ועפר -
ברוב החורב וכח הרוחות.
עד השמדך -
מלה זרה, כמו:
ביום הבראך.
[כח, כה]
לזעוה -
הפוך, כמו:
כבש כשב:
[כח, כו]
ואין מחריד -
לעוף ולבהמה.
[כח, כז]
והנשארים יוכו
בשחין מצרים.
ובטחורים -
הם היוצאים במקום הנסתר, על כן כתוב
ובעפולים והוא מגזרת
ויבא אל העופל.
ובגרב -
כן בלשון ישמעאל.
ובחרס -
יש אומרים:
שיצטרך אל חרס כאיוב ואם הוא בסמ"ך.
ויש אומרים:
במכת השמש.
והנכון שהוא שם חולי הנזכרים ואין לו חבר.
והשגעון והעורון והתמהון -
שלשתן בלב.
[כח, כט]
והיית ממשש -
פירוש בעורון.
תצליח -
פעל יוצא.
עשוק וגזול -
מאויב
ואין מושיע, והחל לפרש איך יהיה עשוק.
[כח, ל]
ישגלנה -
כנוי לשכיבה, וכן שגל המוכנת למטה.
תחללנו -
מגזרת חלילה.
[כח, לב]
וכלות -
כמו:
נכספה וגם כלתה
וכן:
ותכל דוד ואינו חסר נפש כאשר פירש חסר הדעת, כי ותכל פועל יוצא ולא נזכר הפועל, כמו:
אשר ילדה אותה.
[כח, לג]
ורצוץ -
בחזקה.
[כח, לד]
ופירוש
בשגעון –
שיראה גופו מלא שחין.
[כח, לה]
על הברכים ועל השוקים -
כי בהיות השחין שם קשה לסור.
אשר לא תוכל להרפא -
בעבור היותם מחוץ לגוף.
[כח, לו]
ועבדת שם -
ולא יועיל לך, רק תהיה
לשמה, כל רואיך ישומו.
[כח, לז]
למשל -
באוזן.
ולשנינה -
בפה, מגזרת:
ושננתם.
ינהגך ה' -
בעונך וקודם זה יבא עליך שנת רעב, ואתה עודך בארצך.
[כח, לח]
יחסלנו -
יכריתנו והוא מן חסיל, מין ממיני הארבה.
[כח, לט]
תטע -
תיגע בנטיעה ובעבודה.
ולא תשתה -
בשעת הבציר.
ולא תאגר -
תקבץ והוא פעל כמו:
אגרה בקציר.
[כח, מ]
לא תסוך -
כמשפט
וסוך לא סכתי. וזה הפך
ושמן על ראשך.
כי ישל -
מבנין נפעל.
[כח, מב]
יירש -
מהכבד הדגוש והטעם כמו:
להוריש גוים.
צלצל -
מלה מרובעת אין לו ריע ופירושו: כפי מקומו.
[כח, מג]
מעלה מעלה -
פעמים שאין למעלה ממנו, או תמיד. וכן
מטה מטה, הטעם: מאד מאד.
[כח, מד]
הוא יהיה לראש -
כטעם:
ועבד לוה לאיש מלוה.
[כח, מו]
לאות -
מהשם שתזכור כי מרדת בו ולא בך לבדך כי גם בזרעך, כטעם
אבותינו חטאו ואינם, וכבר פירשתיו.
[כח, מז]
מרב כל -
אשר תתאוה, או כל צורך:
[כח, מט]
ידאה -
יעוף.
וכן:
וידא על כנפי רוח/
[כח, נג]
ואכלת פרי בטנך -
במצור.
יציק לך -
כל אחד מאויבך, או הוא כן, בעבור היותו בסוף.
[כח, נד]
אשר יותיר -
האויב, או יותירם בהחבא, וכל זה בעבור המצור.
[כח, נה]
בכל שעריך -
בכל מקום.
[כח, נז]
ובשליתה -
הוא מקום הולד בשבתו בבטן אמו.
מבין רגליה -
כנוי, כמו:
ולא עשה את רגליו.
[כח, נט]
מכתך -
לשון יחיד עם רבים מורכבת.
וכן:
ועדותי זו אלמדם.
טעם
והפלא –
להיות דבר מופלא שלא נראה ולא נשמע כמוהו.
ונאמנים -
שלא יסורו.
[כח, סא]
יעלם ה' -
מגזרת:
העלה ואם הוא חטוף.
ויש אומרים:
כמו: יביאם לשון ארמי.
[כח, סג]
וטעם
כאשר שש –
שלא תחשוב כי יזיק לשם או יתאבל, כטעם:
אם צדקת מה תתן לו.
ונסחתם -
מבנין נפעל והוא חסר נו"ן. מגזרת:
יסח ה'.
[כח, סו]
תלואים -
באל"ף תחת ה"א השורש:
[כח, סח]
והתמכרתם -
אינו כמו ונמכרתם, רק פירושו אתם תבקשו למכור עצמכם אנשים ונשים ואין קונה, והנה
זאת הברית במצות השם בערבות מואב.