ראב"ע כי תבוא פרק כח

[כח, א]
עליון על כל גויי הארץ -
זאת הברכה כלל שלא תהיה אומה בעולם כמוכם.

[כח, ב]
וטעם ובאו -
שיבואו מעצמם.

והשיגוך -
ואם לא תבקשם והטעם: שלא תיגע.

[כח, ג]
בעיר -
ברכה שהיא תוספות כל מיני סחורה.

בשדה -
בזריעה ובנטיעה.

[כח, ד]
פרי בטנך -
בבנים והבטן כנוי.

שגר ועשתרות -
פירשתים.

[כח, ה]
טנאך -
מקום הלחם והוא מוקדם ומאוחר עם משארותיך, או מקום שיושם שם הקמח.

[כח, ו]
בצאתך -
לחוג ולסחור ולשלול, או בכל ביאה ויציאה בכל יום ויום.
והטעם: בכל אשר תעשה תצליח וההפך כתוב.

[כח, ז]
ואחר שאמר שתהיה עליון על כל הגוים אמר כי אם יקשרו אויביך, על כן אמר: הקמים עליך/

ובשבעה -
לשון רבים בעבור שוב ימי השבוע, כי הוא תלוי בעליונים.

[כח, ח]
באסמיך -
באוצרותיך, מטעם המקום.

[כח, ט]
לעם קדוש -
והקדושה לשמור המצות.

וטעם יקימך
יעמידך.

תשמור -
בלב.

והלכת -
במעשה.

[כח, יא]
וטעם והותירך
אם תהיה רעה בארץ, ורעב ומארה, אתה תישאר לטובה.

[כח, יב]
אוצרו -
שהוא בכחו לצאת.
וכן: אוצרות שלג, על כן אחר הותירך אמר דבר הגשם, כי העוצר סבת הרעב.

והלוית גוים רבים -
כי ירעבו ולא יבא זמן שתלוה אתה.
והכלל: שתהיה לעולם לראש.

[כח, יג]
כי תשמע -
בלב לשמור ולעשות.
והכלל: שלא תסור מאחרי השם לעבוד עבודת כוכבים, כי הוא עיקר כל העבירות לכפור בעיקר. והפך זה יחוד השם לשמור ולעשות, כי עיקר השמירה המעשה.

[כח, כ]
המארה -
המגרעת.

המהומה -
שלא יוכל להשלים המעשה.

המגערת -
שלא ישמח במעשיו, רק ידאג בו אחר יגיעתו.

[כח, כב]
בשחפת -
יש אומרים:

שהם מיני חלאים.

בקדחת -
בכל יום, מגזרת: כי אש קדחה באפי.
ומהומה ומגערת ושחפת וקדחת ודלקת - שם התואר.

וטעם ובדלקת
שלישית או רביעית.

ובחרחור -
מגזרת: וחרה נחושתה

ובחרב -
מגזרת חורב.

ובשדפון -
נפיחות.
וכן: שדופות קדים.

ויש אומרים:
הפוך והטעם דקוק.

ובירקון -
כמשמעו, בלשון קדר.

ויש אומרים:
כי אלה חליים בזרע.

ובשדפון -
כמו: שדופות קדים והעד: הכיתי אתכם בשדפון ובירקון, על כן אחריו והיו שמיך וכן בפרשת אם בחקותי.

[כח, כג]
נחשת -
כנחשת, וכן ברזל.

[כח, כד]
אבק ועפר -
ברוב החורב וכח הרוחות.

עד השמדך -
מלה זרה, כמו: ביום הבראך.

[כח, כה]
לזעוה -
הפוך, כמו: כבש כשב:

[כח, כו]
ואין מחריד -
לעוף ולבהמה.

[כח, כז]
והנשארים יוכו בשחין מצרים.

ובטחורים -
הם היוצאים במקום הנסתר, על כן כתוב ובעפולים והוא מגזרת ויבא אל העופל.

ובגרב -
כן בלשון ישמעאל.

ובחרס -
יש אומרים:

שיצטרך אל חרס כאיוב ואם הוא בסמ"ך.

ויש אומרים:
במכת השמש.

והנכון שהוא שם חולי הנזכרים ואין לו חבר.

והשגעון והעורון והתמהון -
שלשתן בלב.

[כח, כט]
והיית ממשש -
פירוש בעורון.

תצליח -
פעל יוצא.

עשוק וגזול -
מאויב ואין מושיע, והחל לפרש איך יהיה עשוק.

[כח, ל]
ישגלנה -
כנוי לשכיבה, וכן שגל המוכנת למטה.

תחללנו -
מגזרת חלילה.

[כח, לב]
וכלות -
כמו: נכספה וגם כלתה
וכן: ותכל דוד ואינו חסר נפש כאשר פירש חסר הדעת, כי ותכל פועל יוצא ולא נזכר הפועל, כמו: אשר ילדה אותה.

[כח, לג]
ורצוץ -
בחזקה.

[כח, לד]
ופירוש בשגעון
שיראה גופו מלא שחין.

[כח, לה]
על הברכים ועל השוקים -
כי בהיות השחין שם קשה לסור.

אשר לא תוכל להרפא -
בעבור היותם מחוץ לגוף.

[כח, לו]
ועבדת שם -
ולא יועיל לך, רק תהיה לשמה, כל רואיך ישומו.

[כח, לז]
למשל -
באוזן.

ולשנינה -
בפה, מגזרת: ושננתם.

ינהגך ה' -
בעונך וקודם זה יבא עליך שנת רעב, ואתה עודך בארצך.

[כח, לח]
יחסלנו -
יכריתנו והוא מן חסיל, מין ממיני הארבה.

[כח, לט]
תטע -
תיגע בנטיעה ובעבודה.

ולא תשתה -
בשעת הבציר.

ולא תאגר -
תקבץ והוא פעל כמו: אגרה בקציר.

[כח, מ]
לא תסוך -
כמשפט וסוך לא סכתי. וזה הפך ושמן על ראשך.

כי ישל -
מבנין נפעל.

[כח, מב]
יירש -
מהכבד הדגוש והטעם כמו: להוריש גוים.

צלצל -
מלה מרובעת אין לו ריע ופירושו: כפי מקומו.

[כח, מג]
מעלה מעלה -
פעמים שאין למעלה ממנו, או תמיד. וכן מטה מטה, הטעם: מאד מאד.

[כח, מד]
הוא יהיה לראש -
כטעם: ועבד לוה לאיש מלוה.

[כח, מו]
לאות -
מהשם שתזכור כי מרדת בו ולא בך לבדך כי גם בזרעך, כטעם אבותינו חטאו ואינם, וכבר פירשתיו.

[כח, מז]
מרב כל -
אשר תתאוה, או כל צורך:

[כח, מט]
ידאה -
יעוף.
וכן: וידא על כנפי רוח/

[כח, נג]
ואכלת פרי בטנך -
במצור.

יציק לך -
כל אחד מאויבך, או הוא כן, בעבור היותו בסוף.

[כח, נד]
אשר יותיר -
האויב, או יותירם בהחבא, וכל זה בעבור המצור.

[כח, נה]
בכל שעריך -
בכל מקום.

[כח, נז]
ובשליתה -
הוא מקום הולד בשבתו בבטן אמו.

מבין רגליה -
כנוי, כמו: ולא עשה את רגליו.

[כח, נט]
מכתך -
לשון יחיד עם רבים מורכבת.
וכן: ועדותי זו אלמדם.

טעם והפלא –
להיות דבר מופלא שלא נראה ולא נשמע כמוהו.

ונאמנים -
שלא יסורו.

[כח, סא]
יעלם ה' -
מגזרת: העלה ואם הוא חטוף.

ויש אומרים:
כמו: יביאם לשון ארמי.

[כח, סג]
וטעם כאשר שש
שלא תחשוב כי יזיק לשם או יתאבל, כטעם: אם צדקת מה תתן לו.

ונסחתם -
מבנין נפעל והוא חסר נו"ן. מגזרת: יסח ה'.

[כח, סו]
תלואים -
באל"ף תחת ה"א השורש:

[כח, סח]
והתמכרתם -
אינו כמו ונמכרתם, רק פירושו אתם תבקשו למכור עצמכם אנשים ונשים ואין קונה, והנה זאת הברית במצות השם בערבות מואב.


הפרק הבא    הפרק הקודם