[ו, א]
וזו המצוה והחוקים והמשפטים –
עיקרם למען תירא אתה ובנך ובן בנך.

והנה עיקר כל המצות אמונת הלב וכאשר תירא השם זה כל האדם, ובעבור זה נברא האדם כדברי קהלת ועוד יאריכון ימים, עם הכל על האדמה ועם היחיד בעולם הבא. ס"א הזה.

[ו, ג]
ושמרת לעשות -
והנה אצוך שתשמור, אשר ייטב לך.

ארץ זבת חלב -
דבק עם לרשתה.
והנה הוא רחוק ממנו, או יהיה חסר בי"ת כמו הנמצא בית ה':

[ו, ד]
ומה שהעתיקו קדמונינו ז"ל על קריאת שמע הוא האמת, ואין צורך לחפש.
דע, כי זה השם הנכבד הוא שם העצם ואם כן מה טעם לאמרו פעם שנית?
והתשובה: כי אדם שם עצם, ושם מקרה שאיננו כן, ואם הוא נקרא מעצם האדמה, וכן זה, והעד השם שהוא סמוך אל צבאות, או העיקר הוא אלהינו ונכפל, כמו כן לומר: אחד והטעם לבדו וראיות עד אין חקר יש, כי השם אחד והפסוק שאמר: ביום ההוא יהיה ה' אחד, על מחשבות בני אדם.
והנכון בעיני: שהוא דבק עם מלך, כי כן כתוב: והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' מלך אחד ושמו אחד כטעם כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה והנה כל העולם ידברו שפה אחת על כן יהיה שם ה' אחד.

[ו, ה]
ואהבת -
ואחר שאין לנו אלוה אחר רק הוא לבדו, חייב אתה שתאהבנו כי אין לנו אלוה אחר.

בכל לבבך ובכל נפשך -
הלב הוא הדעת והוא כנוי לרוח המשכלת, כי היא המרכבה הראשונה.
וכן: חכם לב קונה לב:

נפשך -
היא הרוח שבגוף והיא המתאוה וכחה נראה בכבד.

מאדך -
מטעם מאד מאד, והטעם: לרוב אהוב אותו בכל מה שתוכל ותהיה אהבה גמורה בלב.

[ו, ו]
והיו הדברים האלה -
אמרו המכחשים על עשרת הדברות:

ועליהם נאמר?: וכתבתם על מזוזות ביתך והאמת כל המצות.

[ו, ז]
ושננתם. -
מגזרת: חץ שנון.
וידוע איך ישונן החץ, הנה נראה כי עיקר כל האדם עבודת השם ועבודתו, להכיר פעליו.

והמעתיקים העתיקו:

שעת ק"ש וכלנו נסמוך עליהם.

בשבתך -
דבק עם: ודברת בם.

ובשכבך -
לישן, כי אין מצוה על הישן.

והנה ודברת בם -
בפה ובלב:

[ו, ח]
וקשרתם לאות על ידך -
מפורש.

לטטפת -
אין למלה הזאת ריע במקרא.

והמכחשים אמרו:

שהוא מגזרת והטף אל דרום.

וזה לא יתכן, כי שרש הטף נטף וזה חסר נו"ן וכפול הטי"ת.

[ו, ט]
וכתבתם -
גם אמרו:

שהוא כמו: קשרם.

ואחר שקבלו אבותינו האמת, נעזוב אלה הבודאים מלבם.

[ו, יא]
כל טוב -
בשור"ק תחת חול"ם, כי יתחלפו כי איננו סמוך.

[ו, יב]
וטעם מבית עבדים –
שלא היו לך ערים ובתים מלאים.

[ו, יג]
תירא -
שלא תעשו מצות לא תעשה.

תעבוד -
במצות עשה.

ובשמו תשבע -
לא בשם אלהים אחרים, להקים דבר ולכרות ברית.
וכן תשבע כל לשון רק באמת, והטעם: שלא יהיה לך אלוה שתשבע בשמו, רק שם השם לבדו. ע"כ כתוב אחריו: לא תלכון אחרי אלהים אחרים.

[ו, טז]
ולא תנסו -
במסה. שם מקום הנזכר ויקרא שם המקום מסה ונפתח הבי"ת, כמו: וזבח וצלמונע בקרקר, ויפקדם בטלאים, ושם פירשתיו, והטעם שאמרו: היש השם בקרבנו ואם הוא נעבדנו, רק אין לך צורך לבד שתשמור מצותיו, ואם אתה תעשה הטוב בעיניו יעשה לך כל טוב ויהדוף את כל אויביך.

[ו, יט]
להדוף -
ה"א להדוף שורש והעד הדפו.

[ו, כ]
מה העדות -
הטעם: למה זה העול עלינו בינות בני אדם ואמרת, כי השם פדנו מבית עבדים, והנה עשה לנו זאת הטובה והנה חייבים אנחנו ליראה את שמו, כי כבר הכרנו כי הוא הטיב לנו ועוד ייטיב לנו להחיותנו, כי מצותיו חיים הם למוצאיהם.

[ו, כה]
וצדקה תהיה לנו -
יש אומרים:
מכאן רמז לשכר המצות לעוה"ב.
ולפי הפשט, כי מדרך הצדקה חייבים אנחנו לשמור את רצונו, כי הוא אדוננו.
והנכון בעיני: כי כל הגוים יראו שאנחנו צדיקים בשמרנו מצותיו וחקיו, שהם צדיקים, כי כן כתוב.