[ט, א]
אתה עובר היום -
בזמן הזה, או טעמו חשוב, כי אתה עובר היום.

[ט, ג]
אש אוכלה -
במהירות, על כן אמר: מהר.

[ט, ז]
במדבר -
אחר שנסעו מחורב.

למ"ד למן היום –
נוסף וכן רבים.

[ט, י]
באצבע -
מפורש.

[ט, יא]
מקץ -
סוף או תחילת ארבעים והנה הראיה, כי ביום שנתנו הלוחות למשה נעשה העגל.

[ט, יח]
ואתנפל -
זהו שאמר: ועתה אעלה אל ה'.

וטעם ואתנפל –
נופל על פניו ארצה.

[ט, יט]
גם בפעם ההוא -
כי כבר התפלל בעדם בהיותם על הים, והעד: מה תצעק אלי.
ועוד: ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ.

[ט, כא]
ואת חטאתכם -
נקרא העגל חטאת. על כן הוסיף לבאר ואמר: את העגל.

ואכת. לעפר -
דק, כעפר הארץ.

[ט, כב]
ובתבערה -
יתכן להיותו שם מקום ולא חנו שם כי אם יום אחד, על כן לא הזכירום באלה מסעי והוא אחד משלשה מסעים שנסעו מהר סיני עד קברות התאוה כאשר פירשתי.

וטעם לחבר תבערה עם מסה –
כי היו העם מתאוננים, כמו מנסים לשם והזכיר תבערה קודם מסה, כי במסה לא אירע להם כלום.

ויש אומרים:
כי בא עמלק בעבור שנסו השם, ועל כן הזכיר בעירת אש השם בהם, וזנוב עמלק, ומכת המתאוים, הזכיר בתחלה הקשה.

ויש אומרים:
כי תבערה היא מסה כמו מראש שניר וחרמון.
והנכון מה שפירשתי.

[ט, כג]
לא האמנתם -
בלב.

ולא שמעתם -
במעשה, ושב לבאר התפלה שהתפלל.

[ט, כט]
עמך ונחלתך -
בעבור אבותם.

וטעם והם עמך –
ידוע כי הם עמך, בעבור שהוצאתם בכחך הגדול שהראית בעולם.