 |
 |
ספרי כי תצא פרק כג
פיסקא רמו[כג, א]
לא יקח איש את אשת אביו -
מכאן אמרו:
נושאים על האנוסה ועל המפותה, האונס והמפתה על הנשואה חייב.
נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו –
רבי יהודה:
אוסר באנוסת אביו ובמפותת בנו, לכך נאמר: לא יקח איש את אשת אביו.
(סליק פיסקא)
פיסקא רמז
[כג, ב]
לא יבוא פצוע דכא -
איזהו פצוע דכא?
כל שנפצעו הבצים שלו אפילו אחת מהם.
אין לי אלא כולו, מנין אף מקצתן?
תלמוד לומר: וכרות שופכה, כל שנכרת הגיד.
אמר ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה:
שמעתי בכרם ביבנה שאין לו אלא אחת, זהו סריס חמה.
מה בין פצוע דכא לכרות שופכה?
אלא שפצוע דכא חוזר וכרות שופכה אינו חוזר, זו מהלכות רופאים.
בקהל ה' -
רבי יהודה אומר:
ארבע קהלות הן:
קהל כוהנים,
קהל לוים,
קהל ישראלים,
קהל גרים.
וחכמים אומרים:
שלשה.
(סליק פיסקא)
פיסקא רמח
[כג, ג]
לא יבא ממזר בקהל ה' -
בין איש בין אשה.
לא יבוא ממזר -
כל שהוא מומזר, מום זר.
איזהו ממזר?
כל שאר בשר שהוא בלא יבוא, דברי רבי עקיבא שנאמר: לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו, מה אשת אב מיוחד שאר בשר שהוא בלא יבא והוולד ממזר, כך כל שאר בשר שהוא בלא יבא והוולד ממזר.
שמעון התימני אומר:
כל שחייבים עליה כרת בידי שמים הולד ממזר.
ר' יהושע אומר:
כל שחייבים עליהם כריתות בית דין הולד ממזר, שנאמר: לא יקח איש את אשת אביו ולא יבוא ממזר, מה אשת אב מיוחדת שחייבים עליהם מיתות בית דין והולד ממזר, כך כל שחייבים עליהם מיתות בית דין הולד ממזר.
גם דור עשירי -
נאמר כאן דור עשירי,
ונאמר למטה דור עשירי,
מה דור עשירי האמור למטן עד עולם,
אף דור עשירי האמור כאן עד עולם.
(סליק פיסקא)
פיסקא רמט
[כג, ד]
לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' -
בזכרים הכתוב מדבר ולא בנקבות.
עמוני - ולא עמונית.
מואבי - ולא מואבית, דברי ר' יהודה.
וחכמים אומרים:
על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים.
מי דרכו לקדם?
אנשים ולא נשים.
שהיה בדין, ומה ממזר שלא נאמר בו עד עולם, עשה בו נשים כאנשים, עמונים ומואבים שנאמר בהם עד עולם, אינו דין שנעשה נשים כאנשים?!
או חילוף, ומה עמונים ומואבים שנאמר בהם עד עולם לא עשה בהם נשים כאנשים, ממזר שלא נאמר בהם עד עולם אינו דין שלא נעשה בו נשים כאנשים?
תלמוד לומר: לא יבא ממזר, בין איש בין אשה, אחר שריבה הכתוב ומיעט, הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון, ומה ממזר שלא נאמר בו עד עולם עשה בו נשים כאנשים, עמוני ומואבי שנאמר: בהם עד עולם אינו דין שנעשה בהם נשים כאנשים?
תלמוד לומר: עמוני ולא עמונית דברי רבי יהודה.
ואם נאמר דור עשירי, למה נאמר עד עולם?
אלא מופנה להקיש ולדון גזירה שוה:
נאמר כאן דור עשירי,
ונאמר להלן דור עשירי,
מה דור עשירי האמור כאן עד עולם,
אף דור עשירי האמור למטן עד עולם.
(סליק פיסקא)
פיסקא רנ
[כג, ה]
על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים -
כשהוא אומר: על דבר, אף על העצה.
וכן הוא אומר: עמי זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב (מיכה ו').
בדרך -
בשעת טרופיכם.
בצאתכם ממצרים -
בשעת גאולתכם.
ואשר שכר עליך בלעם בן בעור -
הרי דבר לבלעם.
[כג, ו]
ולא אבה ה' אלוהיך לשמוע אל בלעם -
מלמד שאף המקלל נתקלל.
מפני מה?
כי אהבך ה' אלהיך.
(סליק פיסקא)
פיסקא רנא
[כג, ז]
לא תדרוש שלומם וטובתם -
מכלל שנאמר: וקראת אליה לשלום (דברים כ'), יכול אף אלו כן?
תלמוד לומר: לא תדרוש שלומם, מכלל שנאמר: בטוב לו לא תוננו, יכול אף אלו כן?
תלמוד לומר: וטובתם.
כל ימיך לעולם -
ולעולמי עולמים.
(סליק פיסקא)
פיסקא רנב
[כג, ח]
לא תתעב אדומי -
מפני מה?
כי אחיך הוא, גדולה אחוה.
לא תתעב מצרי -
מפני מה?
כי גר היית בארצו.
אמר ר' אלעזר בן עזריה:
המצרים לא קיבלו את ישראל אלא לצורך עצמם וקבע להם המקום שכר.
והרי דברים קל וחומר, ומה את מי שלא נתכוון לזכות וזכה מעלה עליו הכתוב כאלו זכה, המתכוון לזכות על אחת כמה וכמה.
ר' שמעון אומר:
מצריים הם טבעו ישראל בים, ואדומים הם קדמו את ישראל בחרב ולא אסרם הכתוב אלא עד ג' דורות, עמונים ומואבים מפני שנטלו עצה להחטיא את ישראל אסרם הכתוב איסור עולם, ללמדך שמחטיא האדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו אין מוציאו מן העוה"ז ומהעוה"ב והמחטיאו מוציאו מן העוה"ז ומן העוה"ב.
(סליק פיסקא)
פיסקא רנג
[כג, ט]
בנים אתם -
בנים ולא בנות דברי ר' שמעון.
וחכמים אומרים:
אשר יולדו להם –
לרבות את הבנות.
אמר ר' שמעון:
קל וחומר הדברים, ומה במקום שאסר את הזכרים לעולם, התיר את הנקיבות מיד, מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד ג' דורות אינו דין שנתיר את הנקבות?!
אמרו לו: אם הלכה נקבל, אם לדון יש תשובה.
אמר להם: הלכה אני אומר והכתוב מסייעני בנים ולא בנות.
דור שלישי -
יכול ראשון ושני ושלישי יהיה אסור?
תלמוד לומר: דור שלישי.
אמר רבי יהודה:
בנימין גר המצרי היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבא ואמר: אני גר מצרי ונשוי אשה גיורת מצרית והריני הולך להשיא את בני אשה בת גיורת מצרית, כדי שיהא בן בני כשר לבא בקהל, לקיים מה שנאמר: דור שלישי יבוא וגו'.
(סליק פיסקא)
פיסקא רנד
[כג, י]
כי תצא מחנה על אויביך -
כשתהיה יוצא הוי יוצא במחנה.
על אויביך -
כנגד אויביך אתה נלחם.
ונשמרת מכל דבר רע -
שומע אני בטהרות ובטמאות ובמעשרות הכתוב מדבר?
תלמוד לומר: ערוה.
אין לי אלא ערוה, מנין לרבות עבודה זרה ושפיכות דמים וקללת השם?
תלמוד לומר: ונשמרת מכל דבר רע.
יכול בטמאות ובטהרות ובמעשרות הכתוב מדבר?
תלמוד לומר: ערוה.
מה ערוה מיוחדת מעשה שגלו בה כנענים ומסלק בה שכינה, כך כל מעשה שגלו בה כנענים ומסלק שכינה.
כשהוא אומר דבר רע, אף לשון הרע.
(סליק פיסקא)
פיסקא רנה
[כג, יא]
כי יהיה בך -
ולא באחרים.
איש -
פרט לקטן.
אשר לא יהיה טהור -
מקרה לילה.
אין לי קרי לילה, קרי יום מנין?
תלמוד לומר: אשר לא יהיה טהור, מכל מקום.
אם כן למה נאמר מקרה?
אלא מלמד שדיבר הכתוב בהווה.
ויצא אל מחוץ למחנה -
זו מצוות עשה.
לא יבוא אל תוך המחנה -
זו מצוות לא תעשה.
רבי שמעון התימני אומר:
ויצא אל מחוץ למחנה - זה מחנה לוויה.
לא יבוא אל תוך המחנה -
זה מחנה שכינה.
(סליק פיסקא)
פיסקא רנו
[כג, יב]
והיה לפנות ערב ירחץ במים -
מלמד שהקרי פוטר בו בה מעת לעת.
וכבוא השמש -
ביאת שמשו מעכבתו מליכנס לפנים מיד המחנה.
פיסקא רנז
[כג, יג]
ויתד תהיה לך על אזנך מחוץ למחנה -
אין יד אלא מקום שנאמר והנה מציב לו יד (שמו"א טו).
ואומר: איש על ידו לדגליהם (במדבר ב').
ויצאת שמה חוץ -
ולא בעמידה.
[כג, יד]
ויתד תהיה לך על אזניך -
אין אזניך אלא מקום זיינך.
והיה בשבתך חוץ -
בישיבה.
וחפרת בה -
שומע אני יהיה חופר באחת ומכסה באחת?
[תלמוד לומר: וחפרת בה ושבת וכסית].
רבי ישמעאל אומר:
מנין שלא יהא אדם הופך מתניו כלפי דרום?
תלמוד לומר: וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך.
(סליק פיסקא)
פיסקא רנח
[כג, טו]
כי ה' אלוהיך מתהלך בקרב מחניך -
מכאן אמרו:
לא יקרא אדם קרית שמע בצד משדה של כובסים, ולא יכנס לא למרחץ ולא לבורסקי וספרים ותפילין בידו.
להצילך ולתת איביך לפניך -
אם עשית כל האמור בענין סוף שהוא מצילך ויתן את אויבך בידך.
והיה מחניך קדוש -
קדשהו.
מכאן אמרו:
לא יכנס אדם בהר הבית במקלו ובמנעלו ובאבק שעל גבי רגליו.
ולא יראה בך ערות דבר -
מלמד שהעריות מסלקות את השכינה.
(סליק פיסקא)
פיסקא רנט
[כג, טז]
לא תסגיר עבד אל אדוניו -
מכאן אמרו:
המוכר עבד לגוי לחוץ לא יצא בן חורין.
אשר ינצל אליך מעם אדוניו -
לרבות גר תושב.
עמך ישב -
ולא בעיר עצמו.
בקרבך -
ולא בכפר.
במקום אשר יבחר -
במקום שפרנסתו יוצאה.
באחד שעריך -
בשעריך ולא בירושלם.
כשהוא אומר: באחד שעריך, שלא יהיה גולה מעיר לעיר.
בטוב לו -
מנוה הרע לנוה היפה.
לא תוננו -
זו אונאת דברים.
(סליק פיסקא)
פיסקא רס
[כח, יג]
לא תהיה קדשה מבנות ישראל -
לא תהיה מוזהר עליהם באומות.
שהיה בדין, ומה קדשה קלה אתה מוזהר עליה בישראל, קדש חמור אינו דין שיהא מוזהר עליו בישראל?!
או חילף, אם קדש חמור אי אתה מוזהר עליו באומות, קדשה קלה אינו דין שלא תהא מוזהר עליה, ומה תלמוד לומר קדש?
צריך לאומרו, שאלו נאמר קדשה ולא נאמר קדש הייתי אומר אם קדשה קלה אתה מוזהר עליה בישראל קדש חמור לא תהא מוזהר עליו באומות?
תלמוד לומר: לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש, אי אתה מוזהר עליו באומות.
(סליק פיסקא)
פיסקא רסא
[כג, יט]
לא תביא אתנן זונה -
אין לי אלא אתנן זונה, אתנן כל העריות מנין?
תלמוד לומר: אתנן, מכל מקום.
ואיזו אתנן זונה?
זה אומר לזונה הילך זה בשכרך, אפילו מאה כולם אסורים.
האומר לחבירו: הילך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי.
רבי אומר:
אינו אתנן.
וחכמים אומרים:
הרי זה אתנן.
ומחיר כלב -
איזהו מחיר כלב?
האומר לחבירו: הילך טלה זה תחת כלב זה, מחיר.
יכול אפילו העבירו ברגלו לעזרה יהיה חייב?
תלמוד לומר: כי תועבת.
נאמר כאן תועבה,
ונאמר להלן תועבה,
מה תועבה האמורה להלן בשם זובח,
אף תועבה האמורה כאן בשם זובח.
נדר -
פרט לדבר הנדור.
כשהוא אומר: לכל נדר, לרבות במה.
בית ה' אלוהיך -
פרט לפרת חטאת שאינה באה לבית, דברי ר' אליעזר.
***
וחכמים אומרים:
לרבות את הריקועים לכל נדר לרבות את העוף.
ומה מוקדשים שהמום פוסל בהם, אין אתנן ומחיר חל עליהם, עוף שאין המום פוסל בו, אינו דין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליהם?
תלמוד לומר: לכל נדר להביא את העוף.
יכול אפילו שכר פקעתה יהיה אסור?
תלמוד לומר: כי תועבת ה' גם שניהם, שניהם ולא ד' הם ולא ולדותיה.
(סליק פיסקא)
פיסקא רסב
[כג, כ]
לא תשיך לאחיך -
אין לי אלא לוה, מלוה מנין?
תלמוד לומר: אל תקח מאתו נשך ותרבית (ויקרא כ"ה).
מכלל שנאמר: כספך (שם) ולא כסף אחרים,
אכלך (שם) ולא אוכל אחרים.
או כספך ולא כסף מעשר,
אכלך ולא אוכל בהמה.
אין לי אלא נשך כסף נשך אוכל.
מנין לרבות כל דבר?
תלמוד לומר: נשך כל דבר אשר ישך.
רבי שמעון אומר:
מנין שלא יאמר לו: צא ושאול שלום פלוני או דע אם בא איש פלוני ממקומו?
תלמוד לומר: נשך כל דבר אשר ישך.
(סליק פיסקא)
פיסקא רסג
[כג, כא]
לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך -
לנכרי תשיך - מצוות עשה.
ולאחיך לא תשיך - מצוות לא תעשה.
ר"ג אומר:
ומה תלמוד לומר: ולאחיך לא תשיך הרי כבר נאמר: לא תשיך לאחיך אלא יש ריבית מוקדמת ויש ריבית מאוחרת, כיצד?
נתן עיניו ללות ממנו, והיה משלח לו ואומר בשביל שילויני זה הוא ריבית מוקדמת, לוה הימנו והחזיר לו מעותיו, והיה משלח לו ואמר בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלי, זו היא ריבית מאוחרת.
למען יברכך ה' אלוהיך בכל מעשה ידיך -
קבע לו הכתוב ברכה בשליחות ידיו.
על האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה -
שתבוא תירש.
(סליק פיסקא)
פיסקא רסד
[כג, כב]
כי תדור נדר לה' -
נאמר כאן נדר,
ונאמר להלן נדר,
מה נדר האמור להלן נדר ונדבה,
אף נדר האמור כאן נדר ונדבה.
ומה נדר האמור כאן לא תאחר לשלמו
אף נדר האמור להלן לא תאחר לשלמו.
לה' אלוהיך -
אלו הערכים והחרמים וההקדשות.
לא תאחר לשלמו -
הוא ולא חילופיו.
כי ידרשנו -
אלו חטאות ואשמות.
ה' אלוהיך -
זה הקדש ב"ה.
מעמך -
זה לקט שכחה ופיאה.
והיה בך חטא -
בך חטא ולא בקרבנך חטא.
(סליק פיסקא)
פיסקא רסה
[כג, כג]
וכי תחדל לנדור -
רבי מאיר אומר:
טוב אשר לא תדור (קהלת ה') טוב מזה ומזה שלא תדור כל עיקר.
רבי יהודה אומר:
טוב אשר לא תדור - טוב מזה ומזה שנודר ומשלם.
[כג, כד]
מוצא שפתיך -
זו מצוות עשה.
תשמור -
זה מצוות לא תעשה.
ועשית -
זו אזהרה לבית דין שיעשוך.
כאשר נדרת -
זה נדר.
לה' אלוהיך -
אלו ערכים וחרמים והקדשות.
נדבה -
זו נדבה.
כאשר דברת -
זה בדק הבית.
בפיך -
זו צדקה.
(סליק פיסקא)
פיסקא רסו
[כג, כה]
כי תבוא בכרם רעך -
יכול לעולם?
תלמוד לומר: ואל כליך לא תתן, בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית.
רעך -
פרט לאחרים.
רעך - פרט לגבוה.
ואכלת -
ולא מוצץ.
ענבים -
ולא תאנים.
מכאן אמרו:
היה עושה בענבים לא יאכל בתאנים, בתאנים לא יאכל בענבים, אבל מונע עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל.
רבי אלעזר בן חסמא אומר:
מנין שלא יאכל פועל יותר משכרו?
תלמוד לומר: כנפשך.
וחכמים אומרים:
שבעך –
מלמד שאוכל פועל יותר על שכרו.
ואל כליך לא תתן -
אפילו בשעה שאתה נותן לתוך כליו של בעל הבית.
(סליק פיסקא)
פיסקא רסז
[כג, כו]
כי תבוא בכרם רעך -
יכול לעולם?
תלמוד לומר: וחרמש לא תניף, בשעה שאתה מניף חרמש על קמת רעך.
מכלל שנאמר רעך, פרט לאחרים.
רעך - פרט לגבוה.
וקטפת מלילות בידך -
שלא תהא קוצר במגל.
וחרמש לא תניף -
בשעה שאתה מניף חרמש על קמת בעל הבית.
(סליק פיסקא)
הפרק הבא הפרק הקודם