{ה} לא אתן וגו' מדרך כף וגו'. פירוש אין אני נותן לך לעבור בארצם, כדי שתוכל לכופם עליו, אבל אם בני עשו יתרצו להניחם לעבור בארצם אין ה' אוסר עליהם הדבר. ולזה שלחו מלאכים בדברי אחוה וריצוי, אם ירצו לתת להם מדרך כף רגליהם לעבור בארצם.

{ח} ונעבור מאת אחינו וגו'. טעם שהזכירם באחוה, לומר שקיימו מאמר ה' שצוה אותם לבל יתגרו בם ונסעו מהם באחוה. עוד קראם אחינו לפי שנהגו עם ישראל באחוה שמכרו להם לחם ומים ומזון, דכתיב (פסוק כט) כאשר עשו לי בני עשו וגו'.

{יא} רפאים יחשבו וגו'. צריך לדעת לאיזה ענין מודיענו הכתוב שהרפאים יחשבו וגו'?

ונראה כי לפי שבעמים אשר אמר ה' לאברהם לתת לנו (בראשית ט''ו י''ח) הזכיר הרפאים שהוא אחד מעשרה, והודיע הכתוב כי ער שנתן ירושה לבני לוט היא הרפאים אשר אמר ה' לאברהם, והוא אומרו האמים לפנים ישבו בה וגו', ופירוש לפנים הוא קודם שכרת ה' ברית עם אברהם, והכוונה בזה שתעמוד לזכותינו.

{טו} וגם יד ה' וגו' להומם. פירוש מלבד המיתה עצמה עוד להם שלא היה להם נחת רוח במדבר, כמאמרם ז''ל (במ''ר פ' י''ט) שהיו הומים אסטורדידו''ס בל''ס והיו הומים והולכים בתחלואים עד שתמו, ואומרו מקרב המחנה פירוש שהפליא ה' בין אותם שנגזרה גזרה עליהם, ובין שאר המחנה, שאותם שנגזרה עליהם גזירה, היו הומים ומתמעטים והולכים, אשר לא כן שאר המחנה שהיו בתוכם.

{כ} ארץ רפאים תחשב וגו'. פירוש רש''י וזה לשונו:

אבל לא זו היא שנתתי לאברהם,

ואין אני רואה הכרח לדבריו, כי היכן מצינו שאמר ה' שאין רפאים אלו בכלל?

ועוד כיון שלא פירוש ה' לאברהם מין רפאים אלא סתם כל רפאים במשמע, וראיתי שתלה זייניה במה שאמר הכתוב, ההוא יקרא ארץ רפאים מאומרו ההוא, העירנו שאחרת הגם שנקראת רפאים, אינה כפי האמת רפאים. וכן גילה דעתו בסוף פרק אלו טריפות (חולין ס':). ואין הכרח לזה, ותיבת ההוא מי יאמר שבא לשלול רפאים אחרים, דלמא בא לשלול חבל ארגוב אחר שאינו נקרא ארץ רפאים, כי אם ההוא, וכן הדעת נוטה כשנאמר שתיבת ההוא לדיוק באה, אחר שאמר הכתוב על ארץ עמון ומואב שרפאים ישבו בה, וה' נתן לאברהם הרפאים בדרך כלל.

ועוד תיבת ההוא יקרא לא מיעטה אלא הקריאה שאינה נקראת כן היום ארץ רפאים,אלא ארץ סיחון ועוג ולא ארץ עמון ומואב. גם שתחשב ארץ זו מערי הרפאים, שאמר ה' לאברהם לא היתה נקראת באותו זמן ארץ רפאים, לפי שנתנה ה' לבני לוט מטעם גלגול דברים של אברהם כאמור בדבריהם, (רש''י פסוק ה') ומשל אברהם נתנו ללוט.

וכפי זה ידוייק על נכון למה בארץ סיחון ועוג אמר יקרא ובארץ בני לוט אמר תחשב?

כי ארץ סיחון ועוג עוד שמה עליה לפי שהיה עוג בה, אבל ארץ בני לוט אינה נקראת ארץ רפאים הגם שהיא נחשבת ארץ רפאים. ובכלל רפאים שאמר ה' לאברהם היא נכללת, והעיקר שאני חושב בזה, הוא שכל שיאמר הכתוב שתקרא ארץ רפאים, היא בכלל מתנת אברהם.

ולפי דברי ברייתא של ספרי (ח''ב רצ''ט) שהבאתי בפרשת מטות, שארץ סיחון ועוג אינה בכלל הארץ שכרת ה' עם אברהם, ידויק מ''ש הכתוב ההוא יקרא ארץ רפאים על זה הדרך ההוא יקרא ולא יחשב, פירוש שהעולם קוראים אותו ארץ רפאים אבל כפי האמת אינה נחשבת רפאים. ובשביל שמה שקורין אותה בני אדם ארץ רפאים, לא תכנס בכלל הרפאים שנתן ה', ועיין בסמוך מה שאמר בפסוק ההוא יקרא ארץ רפאים ושם פירשתי באופן אחר.

{ל} ולא אבה וגו'. אמר לשון אבה שמורה מיאון בלא טעם, לומר הגם שלא היה לו מיחוש ליראת העברת ישראל בעירו, וסמוך בטוח היה לבו שאין כח בישראל להרע לו, אף על פי כן לא אבה, והוא מה שגמר אומר כי תקשה ה' וגו'.

{לא} ראה החילותי וגו'. אמר החילותי לשון עבר, חוזר אל מאמר הקשה ה' את רוחו למען תתו בידך, ומאמר החילותי חוזר לנתינה לא למאמר לפניך, ומשה הבין שחוזר לכל האמור ולזה התחנן לה' בחושבו שהותר הנדר כאמרם ז''ל (ספרי ר''פ ואתחנן).