{ב} אם בן הכות וגו'. אמר בִּן בחירק, רמז שצריך להתבונן בו לדעת אם יכול לסבול המ', אבל אם אמדוהו לפחות מכן, אינו לוקה אלא לפי מה שאמדוהו (מכות כ''ב:).

{ה} לא תהיה אשת המת וגו'. אזהרה לה ולבאיה, וחייבת מלקות היא והבא עליה, ואומרו יבמה יבא עליה רמז שאין חיוב על היבם אלא ביאה אחת, וכמאמר ר' יוסי (שבת קי''ח:) ה' בעילות בעלתי וחמש נטיעות נטעתי, ואמרו בירושלמי (יבמות פ''א ה''א) שנפלו לו ה' יבמות מה' אחים ונזקק פעם אחת לכל אחת, ואומרו ולקחה, שלא תאמר שאוסרה עליו מכאן ואילך?

תלמוד לומר: ולקחה לו לאשה שהרשות בידו אם ירצה לקיימה עולמית.

ואומרו ויבמה שלא תאמר שלא נאמרו כל הדברים האמורים אלא רשות, לפי שאסרה הכתוב לעולם, התירה ליבם, אבל התורה לא חייבתו בדבר?

תלמוד לומר: ויבמה.

{ט} וענתה וגו'. אמר לשון עניה, פירוש תשובה לדברי היבם שאמר לא חפצתי לקחתה.

תענה היא ותאמר ככה יעשה לאיש וגו'.

{יא} להציל וגו' ושלחה ידה וגו'. ולא אמר הכתוב ושלחה ידה וגו' להציל את אישה, העיר בזה, שאם לא היה לה מציאות להציל בעלה מיד מכהו, אלא על ידי זה, לפי שאין כח בה להציל אלא בדרך זה פטורה, ודוקא שהיה חברו מכהו מכת נפש, לזה הקדים מאמר להציל קודם מאמר ושלחה לומר, שאם ידענו שלא שלחה אלא להציל פטורה.

{טז} כל עושה אלה כל עושה עול. פירוש כל עושה אלה, אבן ואבן איפה ואיפה, כל עושה עול הדומה לאלה, שלא תאמר שגזירת הכתוב הוא על ב' דברים אלו ולא על דומיהם?

תלמוד לומר: כל וגו'.

{יז} זכור וגו'. שאין כיוצא בהם, שיצא על ישראל בלא קדימות ידיעתם ממנו, אלא כאשר ידאה הנשר והוא קרך בדרך.

{יח} אשר קרך. יתבאר על פי דבריהם ז''ל (ד''ה ג'.) שאמרו שהענן היה מכסה על ישראל ולא היה מקומם ידוע לעולם, אלא כשמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ובא הכנעני וילחם עם ישראל, ואם כן תקשה, מנין ידע עמלק מקום חניית ישראל לבא אצלם להלחם עמם?

לזה אמר אשר קרך, פירוש יקר מקרהו וידע מחניהם בדרך, ואומרו ויזנב בך וגו', פירוש לא שהענן הניחו ליכנס לפנים למחנה ישראל אלא באותן שהיה הענן פולטן, והוא אומרו ויזנב בך אותם הנחשלים אחריך.

ואתה עיף ויגע וגו'. עיף עדיין משעבוד מצרים ויגע מטורח הדרך, ואומרו ולא ירא אלהים, פירוש ובזה בא המורך בלבבך יותר ממפעל עייפות ויגיעות על דרך אומרו, (ישעי' ל''ג) פחדו בציון חטאים, אבל אם היו צדיקים לא יפחדו ולא ירהו במלחמתו.

והעיר הכתוב בטעמים שמשניאים אותו בלבנו, כי הצר לישראל צרה גדולה שבא עליהם כאשר ידאה הנשר בלא ידיעה, כמו שרמז גם כן במאמר קרך והם יגעים ועייפים ודבר המעמיד הכח ביכולת הנעלם, אין עמם. מה שלא היה כן בשאר כל המלחמות, שמלבד שלא ייעפו ולא ייגעו במלחמות, עוד להם כלם צדיקים יראי אלהים נמוכי לב:.

חסלת פרשת כי תצא